התכנית לעידוד עסקים חדשים חיונית למשק אך נעדרת ראייה כוללת

עו"ד אוריאל לין, נשיא האיגוד מתריע כי התכנית נעדרת ראייה שלמה ומקיפה של מה שקורה היום במגזר העסקי בישראל: "מול הרצון לסייע לעסקים חדשים צריך לשאוף למנוע סגירתם של עסקים קיימים, שמספרם עלה לרמה המדאיגה של כ- 40,000 בשנה. במקום ללמד עסקים איך להטמיע דרישות רגולטוריות, מוטב להפחית את רמת הדרישות הרגולטוריות."

היום (27.12.15) אמורה לעלות בישיבת הממשלה הצעת "מחליטים" ממשלתית לתוכנית לעידוד עסקים חדשים. בבסיס ההצעה הושם דגש על הצורך להקל על הוצאה לפועל של רצונם של יזמים לפתוח עסקים חדשים בישראל, ולהזרים חמצן כלכלי ותעסוקתי למשק הישראלי.

"אנו מברכים על עצם החשיבה וגיבוש התכנית לעידוד וסיוע לעסקים חדשים. כמי שמייצגים את חלקם הגדול ביותר של העסקים במגזר העסקי, במיוחד במגזר המסחר והשירותים, שהוא יצרן מקומות העבודה. איגוד לשכות המסחר רואה חשיבות עליונה בקידום ועידוד הקמת עסקים חדשים במשק, שתוביל בהכרח לחיזוק כלכלת מדינת ישראל ושמירה על יציבותה." כך אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

לדבריו, "אין ספק שמהלכים כמו הפחתת אגרות, ריכוך אמצעי אכיפה מנהליים, מניעת שימוש באמצעי אכיפה דרקוניים וגמישות בהעסקת עובדים הם מהלכים חיוניים להצלחה של עסקים חדשים", יחד עם זאת, לין מתריע כי התכנית נעדרת ראייה שלמה ומקיפה של מה שקורה היום במגזר העסקי בישראל: "מול הרצון לסייע לעסקים חדשים צריך לשאוף למנוע סגירתם של עסקים קיימים, שמספרם עלה לרמה המדאיגה של כ- 40,000 בשנה. במקום ללמד עסקים איך להטמיע דרישות רגולטוריות, מוטב להפחית את רמת הדרישות הרגולטוריות."

בכל מקרה, לדעת האיגוד, ישום ההחלטה צריך להיעשות באופן מידתי, בהתייחס אף לעסקים הקיימים ופועלים כיום בישראל.

"מעצבי התכנית וגם שרי הממשלה לא רואים מול עיניהם את התמונה המלאה של היקף ההכבדות והעלויות שהוטלו על גב המגזר העסקי מאז שנת 2000 ועד היום. בהעדר ראיה כוללת זו, אי אפשר לעצב תכנית שמצד אחד תסייע לעסקים חדשים ומצד שני תמנע סגירתם של עסקים קיימים ופעילים".

בימים אלה, איגוד לשכות המסחר מגיש למשרד הכלכלה את הצעתו לסיוע לעידוד הצמיחה בכלל המגזר העסקי, בדגש על עידוד הקמתם של עסקים חדשים ועידוד פיתוחם של עסקים קיימים, הכוללת בין היתר:
• כבר בתחילת דרכו של עסק חדש, יוגדר לעסק אילו שינויים בתחום התכנון והבנייה יצטרך העסק לעבור על מנת שיוכל לקבל רישיון, כאשר מועד כניסת השינויים לתוקף יהיה רק לאחר תום 5 שנים, דהיינו, בתום התקופה המגדירה עסק חדש.
• פטור מאגרות ייעודיות שונות בכל תקופת היותו עסק חדש (5 שנים).
• יצירת הקלות בהליכי קבלה לעבודה ולהליכי פיטורים, מבלי לפגוע בזכויות העובדים, שיאפשרו למעסיקים דינמיות במבנה התעסוקתי של העסק בתנאי שוק משתנים.
• קידום רפורמה לתיקון חוק שעות עבודה ומנוחה שתאפשר העסקה גמישה.
• קידום יצירתם ויישומם של מפרטים אחידים בכל הנוגע לתהליכי "רישוי עסקים".
• עצירת כל רגולציה חדשה למשך שנה, בחינת הרגולציה הקיימת היום וצמצומה ב- 10% תוך שנה.
• ריסון ההעלאות האוטומטיות במס הארנונה לעסקים.

 

לצד כל אלה, איגוד לשכות המסחר מבקש לקדם הצעת חוק לתיקון חוק רישוי עסקים שיקל על המבוך הביורוקרטי, לפיו שר הפנים ימנה, בכל רשות רישוי, עובד אחד או יותר של משרד הפנים, אשר ישמש כמרכז פניות לעסקים.

 

עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר מסביר כי "מרכז הפניות לעסקים יפעל כמעין חממה לעסקים, במטרה לסייע לכל עסק, ובפרט עסקים זעירים, קטנים ובינוניים, לצלוח באופן יעיל ומרוכז, את כל משוכי הרישוי, ולחסוך מהעסק את הצורך להתרוצץ הלוך וחזור בין מגוון גורמים שלטוניים לשם השלמת הליכי הרישוי, ולאחר קבלת הרישיון להוות עוגן ריכוזית לפעילות אל מול הרגולטורים השונים המפקחים ומבקרים את פעולותיו."

למידע נוסף בתחום זה