לאור הכוונה להגביל את תיירות המרפא : חברות לתיירות רפואית הקימו ענף חדש באיגוד לשכות המסחר

לאור הכוונה בחוק ההסדרים להגביל את תיירות המרפא בישראל, ולקבוע היטלים לספקי שירותים רפואיים לתיירי מרפא, האגודה הישראלית לתיירות רפואית הקימה ביחד עם איגוד לשכות המסחר, ענף מקצועי חדש. חברי האגודה, הינם עסקים בעלי ניסיון של שנים רבות, בעזרה, בהכוונת ובליווי תיירים רפואיים מהעולם, למרכזים רפואיים בישראל.
חברת תיירות מרפא אחראית על שיווק הרפואה הישראלית במדינות היעד, על יעוץ רפואי ראשוני לתייר לפני הגעה לארץ, בניית תוכנית טיפולים רפואיים, ארגון הטיפולים רפואיים בישראל ולוגיסטיקה. חברת תיירות מרפא אחראית לשמירת הזכויות של החולים הזרים, תרגום מקצועי של כל התהליך הרפואי לשפתו של המטופל, תאום והזמנת הטיפולים וליווי החולים. חברת תיירות רפואית אף נושאת באחריות כספית לגבי כל תייר שמקבל טיפול בישראל, והיא מחזיקה צוות רופאים שבוחנים כל מועמד לטיפול בישראל, עוד בטרם הוא מגיע ארצה. למעשה, חברת תיירות מרפא משמשת מעיין "קופת חולים" עם רופא, שאחראית להכוונת החולה לרופאים מומחים, ובהתאם להמלצותיהם גם לניתוחים וטיפולים אחרים.

לדברי מארק כצנלסון, יו"ר האגודה לתיירות רפואית ומנכ"ל ספיר מדיקל גרופ "שוק תיירות המרפא מגלגל מעל 100 מיליארד דולר בשנה, כאשר בישראל היקפו עומד עד כ-1 מיליארד ₪ בלבד. הגם זאת, תיירות המרפא מכניסה לקופות בתי החולים כ-400 מיליון ₪ בשנה, מה שמאפשר לבתי החולים לרכוש ציוד רפואי חדיש, שאינו ניתן לרכישה מכספי משלם המיסים הישראלי או מהתקציב הממשלתי, כשמציוד חדיש זה, נהנים כלל אזרחי ישראל".

לדבריו "תיירות מרפא הינה פחות מ-1% מסך המטופלים בישראל, ותייר מרפא אינו זוכה בקיצור תורים או בהעדפה על פני ישראלי, אלא הוא ממתין בדיוק כמוהו בתור שהזמין מראש. התייר פשוט רק מגיע לישראל בסמוך למועד הטיפול".

לדברי ליאור קרסקין, מנכ"ל האגודה לתיירות רפואית "תייר רפואי משאיר בקופת המדינה פי 6 הכנסה מתייר רגיל. לרוב תיירים רפואיים שוהים בישראל תקופה ארוכה יותר, והם מגיעים עם בני משפחתם. כל חולה שמטופל בהצלחה בישראל, הוא שגריר טוב למדינת ישראל, בייחוד בימים אלו של מתקפה עולמית נגד ישראל. לראייה בתקופת מבצע צוק איתן, כאשר תיירים רגילים עזבו את ישראל בהמוניהם, הרי שתיירות המרפא המשיכה להגיע ארצה".

לדבריו "בניגוד לדעה הרווחת, תייר מרפא כמעט ואינו תופס את מקומו של המטופל הישראלי, שכן הוא לרוב מסכים לעבור טיפולים בשעות הערב או בסופי שבוע, כאשר ישראליים אינם מסכימים לזאת. כיום עיקר העומס בבתי החולים הציבוריים הינו במחלקת מיון ומחלקות פנימיות, שהן פחות רלוונטיות לתיירות מרפא".

לדברי רונן סולומון, מנהל תחום באיגוד לשכות המסחר "מסקנות ועדת גרמן לא נבחנו בפריזמה רחבה. יש ויתכן כי תייר מרפא משתמש בציוד רפואי שנרכש מכספי משלם המיסים הישראלי, אולם הוא משלם על כך ומכניס לקופת המדינה ולקופות בתי החולים כספים בסכומים גבוהים מאוד, לעומת מטופל ישראלי, מה שמאפשר לבתי החולים לרכוש ציוד משוכלל וטוב יותר, שממנו נהנים גם המטופלים הישראליים."

לדבריו "ענף תיירות המרפא גם תורמת למאזן המסחרי של ישראל בייצוא שירותים, והינה גורם מהותי בשימור רופאים טובים ומנתחים בעלי שם בישראל, שאחרת היו עוזבים מזמן למוסדות רפואיים בחו"ל שמתגמלים בהתאם.

מדינת ישראל נחשבת כמובילה בעולם בהיקף ייצוא השירותים, ובכללם שירותים רפואיים, וכבר שנים רבות שעודף בחשבון השירותים, מכפה על גרעון בחשבון הסחורות, מה שמוביל לעודף במאזן התשלומים של מדינת ישראל. ישנן מדינות בעולם שהבינו את הפוטנציאל הגלום בתיירות מרפא, וממשלת טורקיה השקיעה השנה כ-200 מיליון דולר בקידום תיירות מרפא לארצה. גם ממשלת גרמניה משקיעה משאבים כספיים בקידום תיירות רפואית אליה, וכך גם מדינות נוספות בעולם. כיום ארה"ב נחשבת המדינה המובילה בעולם בתיירות מרפא, ומדינות בהם רמת הרפואה מתקדמת מאוד, פועלות למשוך גם עליהם תיירי מרפא. מוסדות רפואיים ישראליים הינם מתקדמים מאוד יחסית לעולם, ורמת הרופאים בישראל גבוהה מאוד. פגיעה בתיירי המרפא, עשויה לגרום לבריחת "מוחות רפואיים" בעלי שם לגופים אחרים בעולם, ובעקבות כך לירידת רמת הרפואה בישראל". ציין סולומון.
למידע נוסף בתחום זה