לין לשר האוצר: יש לבנות מחדש את "חוק עידוד השקעות הון"; החוק הנוכחי מבוסס על הולכת שולל ואין הוא משיג יעדים לאומיים

לדברי לין, "זהו כלל אינו חוק לעידוד השקעות הון שכן בעיקרו הוא חוק לעידוד התעשייה המייצאת. חוק הבנוי על ציר מרכזי של הפחתות מס לתעשייה המייצאת הוא חוק לעידוד היצוא התעשייתי ולא חוק לעידוד השקעות הון. "
 
"מאד מטריד כי ניסוח החוק הוא בבחינת ניסיון שקוף לעקוף הוראות אמנה בינלאומית שישראל שותפה לה. לאמנה זו שותפות 159 מדינות וישראל הייתה בין הראשונות שהצטרפו אליה בשנת 1995".
 
עוד הוסיף כי "הקריטריון של הענקת הטבות מס בגין מכירות בשוק שמספר התושבים בו עולה על גודל אוכלוסיה נועד למטרה אחת ויחידה: לתת הטבות מס מופלגות למי שמוכר את תוצרתו מחוץ לישראל. הכישלון של הגדרות מטעות אלה עולה בבירור מן העובדה כי חברות תעשיה ישראליות שלא עמדו בדרישת אחוז היצוא מסך המחזור מבקשות עתה הטבות על פי חוק עידוד השקעות הון על מכירות לשוק המקומי." 
  
לין ציין עוד במכתבו לשר כי  "ההגדרות של גודל שוק על פי מספר האוכלוסייה הן ניסיון שקוף של הולכת שולל ודרך לא מכובדת להפר את התחייבויותיה של ישראל מול ה- WTO (world trade organization), כאשר קבוע באמנה שלא יינתנו הטבות מיוחדות במיסוי לטובת הייצוא על מנת להשיג שוויוניות בשווקי העולם. משום כך מן הראוי שהמדינה תחפש דרכים אחרות לעודד את הייצוא התעשייתי.
 
לאור דברים אלו, יש לדעת לין, לבטל בדחיפות חוק זה, לבחון מחדש את יסודותיו ולבנותו על בסיס 2 מסלולים:
 
1.         מסלול השקעות היו חדשות בפריפריה המניבות תוצאות מוגדרות  
 
ההתמודדות עם קידום אזורי הפריפריה היא באחריות הממשלה. הקידום ייעשה תוך הרחבת היקפי התעסוקה והעלאת רמות השכר באזור. שינויים אלו יבצעו בין היתר באמצעות שיפור מערכת החינוך בכל הרמות והעלאת איכות החיים. לפיכך, מוצע כי הטבות המס (ללא מענקים) יינתנו לעסקים בפריפריה על בסיס השקעות הוניות ברכוש קבוע ו/או הרחבה מעל 50% שיש בהם ליצור מקומות עבודה חדשים או לתרום משמעותית לשדרוג רמת ההשכלה של האוכלוסייה.
 
2.         מסלול מיוחד לחברות בינלאומיות התורמות למשק בישראל שהן אכן חברות זרות על פי מהותן ומקימות סניפים בישראל ברמת חשיבות עליונה לכלכלה.
 
למכתבו צירף לין  מסמך תמציתי המצביע על כל העיוותים והולכת השולל הטמונים בחוק זה* (ראו נספח להלן). 
 
·       העיוותים בחוק עידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית
 
הקריטריון המזכה בהטבות המס ניתן לחברה תעשייתית, המייצאת 25% מהמחזור, או לפעילות בתחום הביו והננו טכנולוגיה ללא קשר לייצוא.ראוי להדגיש, המשקל המכריע של ההטבות הוא במתן הטבות מס – מס חברות מופחת ומס מופחת על משיכת דיבידנד. סך הטבות המס -  כ-6 מיליארד ₪.
 
ליקויי החוק:
·          שם החוק מטעה. השם "עידוד השקעות הון" אינו ראוי לו. זהו חוק שתכליתו העיקרית – עידוד הייצוא.
 
·          מפעל תעשייתי אינו חייב בביצוע השקעת הון נוספת כדי ליהנות מההטבות. להיפך, הוא יכול לסגור קווי ייצור, המייצרים עבור השוק המקומי ובדרך זו להגדיל את יחס הייצוא למחזור וליהנות מההטבות על פי החוק.
 
·          החוק מקפח את הפריפריה לעומת מרכז הארץ. זאת על שום שבמרכז מצוי ריכוז גדול יותר של חברות העומדות בקריטריונים של החוק והנהנות מההטבות. על פי אומדני האוצר, 74% מכלל ההטבות מתועל למרכז הארץ.
 
·           החוק מפלה לרעה תעשייה שהשקיעה השקעות הון חדשות או ראשוניות והיא יוצרת מקומות עבודה, אך אינה עומדת בקריטריון הייצוא של 25%. תעשייה כזו מופלית לרעה יכולה להימצא גם בפריפריה וגם לחסוך ייבוא.
 
·         החוק מפלה לרעה חברות, המייצאות שירותים בעלי ערך מוסף גבוה לעומת חברות שעניינן ייצוא מוצרי תעשייה בעלי ערך מוסף נמוך יותר
 
·         החוק מפלה לרעה את כלל המגזר העסקי, כולל מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים לעומת חברות חזקות העומדות בקריטריון הייצוא של 25%.
 
·         יוצר חוסר שוויון וחוסר הגינות בכל הקשור למשיכת רווחים: בעוד כלל המגזר העסקי ישלם 30% מס על משיכת רווחים, החברות הנהנות מהחוק תשלמנה רק 15% מס.
 
ראוי גם לציין, שהחוק, במהותו, מהווה הפרה של התחייבויות בינלאומיות וכי דרישת ייצוא של 25% היא מאוד לא משמעותית. אם סבורים שראוי לעודד במיוחד חברות שהן יצואניות, היה צריך לקבוע קריטריון ייצוא של למעלה מ-50% מהמחזור.