לשכת המסחר ת"א והמרכז משיקה מהלך חקיקתי מהפכני: חוק יסוד, ראשון מסוגו בעולם, שישריין את זכויות המעסיקים

לשכת המסחר ת"א והמרכז משיקה מהלך חקיקתי מהפכני: חוק יסוד, ראשון מסוגו בעולם, שישריין את זכויות המעסיקים. במסיבת עיתונאים שהתקיימה (10.7.2012) בירושלים, יצאו בכירי המגזר העסקי בהתקפה חריפה על מגמת ההכבדות על המגזר העסקי ועל הרגולציה הבלתי פוסקת הפוגעת בעסקים ובמוטיבציה להמשיך לעשות עסקים בישראל. במסיבת העיתונאים השיק עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר את המהלך להעברת חוק יסוד זכויות המעסיק שישריין את זכויותיהם הבסיסיות של בעלי העסקים בארץ.

לין, מי שהוביל את חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק  תקף בחריפות את מגמת החקיקה הבלתי פוסקת כנגד המגזר העסקי: "הכנסת נמצאת בבולמוס חקיקה נגד המגזר העסקי בלי אחריות מרכזית בלי שליטה מרכזית. הכנסת הפכה לאוייב המגזר העסקי ומעבירה חוקים כאילו היא אוייב המדינה". לדברי לין, השאלה המרכזית  אינה אם הגרעון בתקציב יהיה 2.5% תוצר או 3% תוצר.

הצמיחה כולה מותנית במוטיבציה לפתח עסקים קיימים וחדשים ולכן יש לעגן בחוק יסוד את זכויות המעסיקים המהווה למעשה חוק הגנה על מדינת ישראל כולה.  לדבריו, המגזר העסקי אינו טייקונים אלא  375 אלף עסקים שהפדיון השנתי בהם אינו עולה על 1 מיליון ₪. "מאחורי כל עסק במגזר העסקי יש משפחה ובישראל לא פחות מ-2 מיליון איש קשורים בקשר ישיר למגזר העסקי. "דווקא תחת שלטונו של בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הפכה מדיניות הממשלה למדיניות של סוציאליזם קיצוני" אמר לין. "עוד לא מאוחר. נתניהו ושטייניץ צריכים לקוח את העיניים ולראות מה קורה בכלכלה הישראלית. אם לא תשתנה המגמה, הם יהיו אחראיים אישית לקריסתה".

לדברי לין, סוגית הנטל על המגזר העסקי באה לידי ביטוי בהכבדות המוטלות על המגזר במגוון תחומים לרבות: רגולציה סביבתית, הקמת רשתות רגולטוריות, חוקי עבודה, פליליזציה של תחום הניהול העסקי, דרישות מנהלתיות (דו"ח מע"מ מקוון לכל עסקה), חוקי הגנת הצרכן, רגולציה מאסיבית בשוק ההון ועוד.

על פי הצעת החוק שגיבשה לשכת המסחר ת"א והמרכז, למעסיק, ושכבר הועברה לעיונן של "קדימה", "ישראל ביתנו" ו"עצמאות" שמורה זכות הקניין הבלעדית בעסקו ובנכסיו ואין לפגוע בזכות הקניין שלו על ידי החלטה שיפוטית או בדרך של יצירת זכויות מעין קנייניות. כמו כן, החוק מקדם חופש חוזים על ידי איסור פגיעה בחופש ההתקשרות החוזית של המעסיק ואוסר על הטלת מיסוי רטרואקטיבי או תשלום רטרואקטיבי בגין רווחים שנצברו, או בגין פעילות עסקית שביצע המעסיק בעבר. מלבד אלו, החוק מקדם תחומים נוספים לרבות זכותו של המעסיק לקבוע בעצמו את מבנה התעסוקה בעסקו, אי כפיית יחסי עובד-מעסיק ותחימת ביצוע פעולות החורגות מתחום פעילותו העסקית של העסק למעט הוראות המפורשות בחוק, הנעשות משיקולי ביטחון המדינה.
"תורנות שמירה במחסני סקאל..."

סולי סקאל, נשיא קבוצת סקאל התייחס למגמת ההכבדות על המגזר העסקי ועל התייחסות החברות הבינלאומיות למצב בארץ: "לעשות עסקים בישראל כיום זה עונש. למזלי עדיין לא חוקקו חוק שיכריח אותי להמשיך ולעשות זאת. אני מנסה להסביר לחברות הבינלאומיות עימן אנו עובדים מה המצב הרגולטורי בארץ והן לא מאמינות לי. חושבות שאני מתלוצץ, ולאחר ממבינות שזה המצב, הן אינן רוצות לעשות עסקים בארץ. המגזר העסקי הוא יסוד הכלכלה והחברה ובלעדיו אין כלום. אנחנו מפרנסים את הפקידים ואת משכורתו של ראש הממשלה." כדוגמא לאבסורד החוק החדש ולפיו כאשר בעל חברה שוכר את שירותי חברת כח אדם הוא הופך לאחראי אישית לתנאי התשלום של עובדי הקבלן, אמר סקאל כי המשמעות היא שאם הוא רוצה לשכור שומר למחסן, הוא חייב להשקיע כ-50,000 ₪ בבדיקות על מנת לוודא שהשומר מקבל את כל תנאיו מחברת כח האדם. "הגעתי למצב בו עובדי החברה התחילו לעשות תורנויות שמירה באחר המחסנים במקום שנשכור שומר מקצועי...".

רפי פרימן, מנכ"ל ברימאג דיגיטל אייג' המעסיקה 500 משפחות והמוכרת מוצרי חשמל בהיקפים של 800-900 מליון ₪ בשנה, עלות הרגולציה מגולגלת בסופו של דבר לצרכן. "מדובר במרדף אלים מצד הרגולציה כנגד בעלי עסקים, כאשר בכל חודש אני מקבל 2 רגולציות לחודש כאשר כל אחת מהם מחייבת העסקה של בין חצי משרה למשרה נוספת. המשמעות של הרגולציה היא עלות של עד 8% במחירי המוצרים. זה לא הגיוני ומאכזב אותי כאזרח ישראלי ובסופו של דבר באים בטענות על המחירים בארץ". כדוגמה לחוסר ההגיון הרגולטורי הביא פרידמן את החובה של היבואנים לאסוף את אריזות המוצרים ופסולת אלקטרונית: "במצב הנוכחי אני חייב לאסוף אריזות ומקררים שנמכרו לפני 10 שנים ושאינם בחזקתי...." אמר פרידמן.

לדברי ישראלה שטיר, נשיאת קבוצת שטיר: "הרגולציה אינה הורגת את המוטיבציה אלא מביאה להריגת העסקים. לא נוכל להמשיך לחיות עם החרב התמידית המונפת מעל ראשנו. אנו רוצים להמשיך ולעשות עסקים בארץ"

לדברי מירה מינס, מנכ"ל ברליץ ישראל: "הרגולציה היא כמו חבל שמתהדק מדי יום על צוואר בעלי העסקים. אנו עסוקים יותר ויותר בלמידת החוקים החדשים ובהטמעתם, במקום להתעסק בפיתוח העסקים. אם נעשה מחקר על העלויות של הטמעת הרגולציה, נגלה תוצאות מזעזעות...".

אלוף במיל. אורן שחור, יו"ר ICC ישראל: "הרגולציה בישראל והחשש להיהפך לעבריינים הם הסיבה המרכזית לכך שעסקים זרים אינם מגיעים לישראל ואלו הסיבות שמביאות עסקים לצאת לחו"ל ולצמצם את מספר העובדים בישראל. חוק יסוד זכויות המעסיק נובע ממצוקה אמיתית".