נשיא האיגוד בתגובה לתכנית הלאומית לצמצום רגולציה: יש לקוות כי הפעם תהיה ממשות ליוזמת המשרדים במבחן האמת בביצוע

במטרה לסייע למגזר העסקי ולמשק לאחר משבר הקורונה, החליטו ראש הממשלה, נפתלי בנט, שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר המשפטים, גדעון סער, לקדם תכנית לאומית לשיפור הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף. את התכנית גיבשו משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים על בסיס המלצות ה-OECD. התכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.

התכנית כוללת לראשונה חקיקה של חוק מסגרת לרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. במסגרת החוק ייקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית ביניהם, ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחייה, ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים.

במסגרת התכנית, סיוע בטווח המיידי של הקלות נטל זמניות, לרבות ריסון של רגולציה חדשה במטרה ליצור ודאות לעסקים בעת היציאה מהמשבר ולאפשר להם להתמקד בפיתוח העסקי, ודחייה בהשקעות שהם נדרשים לבצע מתוקף דרישות רגולטוריות. זאת לצד רפורמה ברישוי עסקים שתקל על פתיחת עסקים וקבלת רישוי עסק.

להלן הצעדים העיקריים בתכנית:

• הקמת רשות הרגולציה עם התפקידים והסמכויות הבאים:
  בקרה על רגולציה חדשה:
  ביצוע בקרה על תהליכי קביעת רגולציה חדשה ופרסום חוו"ד על איכות התהליך של רגולציה חדשה.
  * רגולציה בעלת השפעה משמעותית שהצביעה עליה הרשות שלא נעשתה בהליך מקצועי, תדרוש את אישור ועדת שרים לרגולציה בטרם קידומה.
  הפחתת מלאי הרגולציה:
  * קביעת מנגנון "אמץ או הסבר" – הרשות תפנה לרגולטורים עם בקשות לתיקון רגולציה ישנה ומכבידה שבאחריותם והרגולטורים יאמצו את התיקון או ינמקו מדוע הם לא חושבים שהוא נכון. אם רגולטור נמנע מלתקן ומדובר ברגולציה ישנה, ועדת שרים לרגולציה תוכל לבטל את הרגולציה תוך שנתיים.
  * הממשלה תאשר לצד אישור התקציב השנתי תכנית שנתית להפחתת נטל רגולטורי וביורוקרטי עודף.
  
  
• חוק מסגרת לרגולציה:
  * רגולטור בעת קידום רגולציה יבחן, לצד האינטרס הציבורי עליו הוא נדרש להגן, גם את ההשלכות הישירות והעקיפות של הרגולציה, כגון – כמה תעלה הרגולציה למפוקחים, איך היא תשפיע על התחרות ויוקר המחייה, או האם היא מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים.
  * הרגולציה ככלל תתבסס על סטנדרטים בין לאומיים, למעט במקרים חריגים.
  * הרגולטורים יפרסמו כל שנה מראש את כל הרגולציה שהם רוצים לקדם כדי לייצר ודאות לעסקים ולאפשר לרגולטורים לתכנן ולתאם ביניהם מראש למניעת סתירות ומחלוקות.
  * חובת דיגיטציה – רגולציה חדשה שמטילה חובת רישוי שלא הייתה קיימת בעבר תונגש לעסקים ולציבור בצורה דיגיטלית.
  * פרסום כלל הרגולציה בצורה נגישה מנקודת המבט של הציבור באתר ממשלתי אחד.

• רפורמה ברישוי עסקים:
  * הקלה בתנאים הנדרשים לרישיון עסק והתאמת דרישות הרישוי למקובל בעולם.
  * צמצום העסקים טעוני רישוי.
  * קיצור משך הזמן הנדרש לעסק לקבלת רישיון וצמצום העלויות הנדרשות.

בנוסף, תפעל הרשות לתיאום, תכנון וגישור בין רגולטורים, תדווח ותייעץ לממשלה בענייני רגולציה - איסוף מידע ונתונים מרגולטורים, מדידה, והערכה ותבנה מערך מסוגלות מערכתית שיכשיר, וילווה וייעץ לרגולטורים השונים

בתמונה מימין: אביר קארה, גדעון סער, נפתלי בנט, אביגדור ליברמןקרדיט צילום: דוברות משרד האוצר

בתגובה לפרסום התכנית הלאומית לצמצום הרגולציה, אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "הצעד הראשון בו צריך לנקוט הוא הקפאת כל רגולציה חדשה לתקופה של שנה עד תום יוני 2022, להוציא רגולציה החיונית לבריאות הציבור; ובתקופה זו, ביצוע החלטת ממשלה 2118". על כל קברניטי המשק להפנים כי הפחתת נטל רגולציה היא אחד האמצעים המרכזיים לעידוד צמיחת המשק ללא הוצאה תקציבית.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב לעיקרי התכנית הלאומית לצמצום הרגולציה שהוצגה ביום (6.7.21) ע"י ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים, ואמר כי "הפחתת נטל רגולציה היא אחד האמצעים הבטוחים והבדוקים ביותר לעידוד צמיחת המשק. זה לא מצריך הוצאה תקציבית אלא אך ורק יכולות ניהוליות. הפחתת נטל רגולציה תוזיל את יוקר המחיה בישראל; תפחית את עומס העלויות המוטל על גב המגזר העסקי; ויפנה לעסקים זמן ניהול להגדלת הפריון. יש לקוות כי הפעם תהיה ממשות ליוזמת המשרדים במבחן האמת בביצוע."

"ממשלת ישראל כבר קיבלה את החלטה 2118 לצמצום הרגולציה באוקטובר 2014, אשר כללה מבחני RIA ליוזמות רגולטוריות חדשות וגם דרישה מפורשת שכל משרד ממשלתי ורשות רגולטורית יפחיתו את נטל הרגולציה ב 5% מדי שנה עד תום שנת 2019, כך שהרגולציה תפחת ב 25%. "

על כן, לין מציע כי "הצעד הראשון בו צריך לנקוט הוא הקפאת כל רגולציה חדשה לתקופה של שנה עד תום יוני 2022, להוציא רגולציה החיונית לבריאות הציבור שתאושר על ידי מליאת הממשלה. בתקופת השנה של אפס רגולציה, כל משרד ורשות חייבים להשלים את יישום החלטת 2118 ולצמצם את הרגולציה ב 25%. לאחר יוני 2022, יש אכן מקום ליוזמות נוספות להפחתת נטל הרגולציה בישראל, שתעשנה במסגרת הגדרות יסוד.

לדברי לין, לרשות רגולטורית במשרד ראש הממשלה, כמוצע בתכנית שהוצגה היום, חייבות להיות סמכויות-על, כולל מניעת רגולציה וחסימת רגולציה פרי יוזמת שרי הממשלה. שכן, לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה 2118 , שרים יזמו רגולציה בחקיקה, מטעמים פופוליסטיים אישיים.
עוד ציין כי יוזמה זו מחייבת גם את צמצום מספר הרשויות הרגולטוריות, העומד על 207, ואת צמצום מנגנוניהן.

הנושא בתקשורת
ווינט | 6.7.2021
קראו את ההודעה המלאה מטה