צפויה הרחבה נוספת לחוק התקנים שתחייב אימוץ תקנים בינלאומיים בישראל

מכון התקנים הישראלי מכין ומפרסם בלעדית תקינה ישראלית
 
מכון התקנים הישראלי, מכוח חוק התקנים, הוא הגוף הבלעדי במדינת ישראל אשר מוסמך להכין ולפרסם תקנים ישראליים.
 
התקינה בארץ נעשית באמצעות ועדות תקינה ציבוריות, בהן משתתפים נציגים ממגזרי משק שונים,  כגון:  ממשלתי, ארגוני יצרנים מקומיים,  ארגוני צרכנים, מסחר, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. במשך שנים רבות ועד תחילת שנות התשעים של המאה שעברה, הממשלה בעזרת מכון התקנים ונציגי התעשייה המקומית בועדות התקינה, גרמו להכנת תקנים ישראליים רבים שהיו ייחודיים למדינת ישראל וחסמו או הגבילו את היבוא והשיווק בארץ של מוצרים שונים שיוצרו בחו"ל ועמדו שם בדרישות תקינה רלוונטית להם, אך לא עמדו בדרישות התקינה הישראלית.
 
בעקבות החלטת ממשלה, מתחילת שנות התשעים של המאה שעברה, לחשוף את המשק הישראלי לתחרות מחו"ל,  על מנת להפכו ליעיל יותר ובעל כושר תחרות גבוה יותר בשוק הבינלאומי, בוטלו באותה תקופה, באופן חד צדדי, הגבלות אדמיניסטרטיביות מיותרות על יבוא מוצרי תעשייה, כגון רישיונות או אישורי יבוא, מכסות יבוא וכו'. בתום תהליך החשיפה בשנת 2000, הוחל בתהליך של צמצום התקינה הישראלית הייחודית והפיכתה לתקינה התואמת את התקינה הבינלאומית, מתוך מגמה לאפשר למדינת ישראל להשתלב בכלכלה ובסחר הגלובאליים.
 
בהשפעת לשכות המסחר בשנת 2000 פורסם תיקון לחוק התקנים המחייב אימוץ תקנים בינלאומיים בארץ על ידי מכון התקנים הישראלי,  כמפורט להלן:
"(1) – בקביעת תקן,  יאמץ המכון, ככלל,  תקינה בין-לאומית אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות; בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.
(2) – כאשר קיימים תקנים שונים במדינות המפותחות, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים,  ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין-לאומי קיים;
(3) – בנסיבות מיוחדות,  כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל,  רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית כאמור בפסקאות (1) ו- (2),  תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן".

מכון התקנים הישראלי התנגד לאימוץ תקינה בינלאומית בארץ,  כלשונה
 
בזמן אישור התיקון הנ"ל לחוק התקנים בועדת הכספים של הכנסת, מכון התקנים הישראלי התנגד לשינוי המוצע וטען ש-"החוק בניסוחו הנוכחי עומד בסתירה לעקרונות התקינה שעליהם מבוססים תהליכי התקינה במכוני התקינה הבינלאומיים והלאומיים.  החוק יעמיד (בהיבט של מהות התקינה) באור מגוחך את מכון התקנים,  את משרד התמ"ס שמופקד על חוק התקנים ואת כנסת ישראל שחוקקה אותו.  יתרה מזאת, החוק מוותר מרצון על ריבונות ישראל בכל הנוגע להכנת תקנים לאומיים.  קבלת הצעת החוק בנוסח הנוכחי תביא לחיקוק חוק שאין לו אח ורע במדינה מתוקנת כלשהי ובוודאי שאינו משרת את האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל".
 
בפועל מכון התקנים,  לאחר אישור השינוי הנ"ל לחוק התקנים, החל לאמץ תקינה בינלאומית (בתמיכה ומימון כספי של משרד האוצר), ללא בעיות מיוחדות באותם תחומים שאין ייצור מקומי של מוצרים שהתקנים דנים בהם או בתחום מוצרי הייטק שלתעשייה המקומית שלהם אין צורך בהגנה מפני יבוא מתחרה.
 
מכון התקנים, בלחץ נציגי התעשייה המקומית בועדות התקינה, אמנם פרסם תקנים ישראליים המתבססים על תקנים בינלאומיים אך בחלק מהמקרים התקנים הישראליים לא זהים לתקנים הבינלאומיים אלא עם שינויים או סטיות ייחודיות למדינת ישראל.
 
אף שחוק התקנים תוקן בשנת 2000 ונאמר בו כי "בנסיבות מיוחדות,  כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסומים הקבועים בתקינה בין-לאומית…. תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן",  בפועל אומצו על ידי המכון תקנים בינלאומיים שברבים מהם נעשו שינויים או הוספו להם תוספות ייחודיות למדינת ישראל,  ללא פירוט הנימוקים לכך אשר היו צריכים להיות מצורפים לתקן.
 
כל סטייה (DEVIATION) בתקן ישראלי לעומת התקן הבינלאומי המאומץ בארץ גורמת לכך שיצרנים בחו"ל צריכים להתאים את קווי הייצור שלהם לדרישות המיוחדות או הסטיות מהתקינה הבינלאומית ואישור בדיקה מחו"ל לאותם מוצרים שנבדקו על פי התקנים הבינלאומיים אינם מספיקים בארץ ובכל מקרה יש צורך שמכון התקנים הישראלי יבצע באותם מוצרים מיובאים "בדיקות השלמה" כדי לבדוק שהמוצרים עומדים באותן דרישות שונות או נוספות הקיימות בתקינה הישראלית.

שינוי נדרש בחוק התקנים בעקבות החלטת ממשלה 

בתאריך 29.1.2012 נערך דיון בממשלה בנוגע ליישום המלצות ועדת טרכטנברג,  לשינוי כלכלי – חברתי,  להקלת הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי מדינת ישראל,  באמצעות עידוד התחרות,  לרבות ממקורות יבוא,  הפחתת הבירוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל והעולם.
 
בנושא הכנת תקינה ישראלית הוחלט על ידי הממשלה לתקן את החקיקה הקיימת בארץ ולנקוט במספר צעדים בנושא זה, כמפורט להלן:
 
"1. להטיל על המנהל הכללי של משרד התעשייה,  המסחר והתעסוקה ועל הממונה על התקציבים לגבש ביחד עם מכון התקנים הישראלי (להלן – מכון התקנים) תוכנית להחלפת התקנים הישראליים שלגביהם יש להציג אישור תקן רשמי לפי צו יבוא חופשי,  התשע"א - 2011  (להלן צו יבוא חופשי), בתקנים בין לאומיים,  כך שעד יום 31 בדצמבר 2012 יהיו כל התקנים הרשמיים תקנים בין לאומיים או תקנים הנוהגים במדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן-תקן בינלאומי).
 
2.   להטיל על שר האוצר ועל שר התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן ביחד – השרים) לתקן את חוק התקנים,  התשי"ג 1953 (להלן – חוק התקנים) או כל חקיקה אחרת, באופן שיקבע כדלקמן:
 
      א.   רק תקנים בינלאומיים יוכרזו כתקנים רשמיים,  אלא אם כן הממונה על התקינה חיווה את דעתו המנומקת בכתב, כי אין תקן בינלאומי מתאים שניתן להכריז עליו כתקן רשמי.
 
      ב.    אם תקן בינלאומי שהוכרז בישראל כתקן רשמי ישתנה, מכון התקנים יביא את השינוי בתקן הבינלאומי לאישורו של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לצורך אימוצו בתקינה הישראלית בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו של השינוי בתקן הבינלאומי לתוקף.
 
      ג.    להטיל על שר התעשייה המסחר והתעסוקה למנות ועדת חריגים בראשות הממונה על התקינה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ושיהיו חברים בה נציגי מכון התקנים,  נציג ציבור המייצג את ארגוני הצרכנים, משקיף נציג ציבור מטעם ארגוני היבואנים ומשקיף נציג ציבור מטעם ארגוני התעשיינים (להלן ועדת האימוץ).
 
      ד.    ועדת האימוץ תבחן, לבקשת מכון התקנים או לבקשת שר התעשייה המסחר והתעסוקה את השינוי בתקן הבינלאומי ותמליץ למכון התקנים,  לאחר קבלת המלצות גורמים מקצועיים, אם יש לאמץ את השינוי בתקן הבין לאומי לשוק הישראלי באופן מלא, חלקי או לדחותו.  ועדת האימוץ תימנע, ככל שניתן, מהמלצה על ביצוע התאמות לא הכרחיות בשינוי שבוצע בתקן הבינלאומי,  ותגיש את החלטתה למכון התקנים בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום שנעשתה הפנייה אליה. 
  
      ה.   מכון התקנים ידון בהמלצת ועדת האימוץ ולגבי המלצות של ועדת האימוץ, כולן או חלקן, שמכון התקנים יחליט שלא לקבלן, יעביר מכון התקנים בתוך 30 ימים לשר את נימוקיו לדחיית המלצת ועדת האימוץ בצירוף המלצת ועדת האימוץ.  כמו כן מכון התקנים יפרסם באתר האינטרנט שלו את החלטתו ונימוקיו.  החליט מכון התקנים לקבל את המלצת ועדת האימוץ, ימשיך בעיבוד התקן בהתאם להוראות החוק ויעביר את השינוי בתקן לאישור שר התעשייה המסחר והתעסוקה בתוך 30 ימים."          
 
כל הסעיפים הנ"ל של החלטת הממשלה צריכים לבוא לידי ביטוי על ידי שינוי מהיר של החקיקה ונוהלי העבודה בתחום התקינה של מכון התקנים הישראלי.
 
יש לקוות שהשינויים הנ"ל בחקיקה ובנוהלי העבודה של מכון התקנים יעשו בהקדם האפשרי ותהליך התקינה בארץ יעשה על פיהם. המטרה הסופית צריכה להיות פרסום תקן אחד,  בדיקה והתעדה אחת לדגם בהתאם לאותו תקן ולאחר מכן המוצר הנבדק יוכל לנוע באופן חופשי בכל מדינה בעולם ללא צורך בבדיקות תקן נוספות.