חוק הסוכן - צעד נוסף לכיוון האיחוד האירופאי – חקיקה מגנה לזכויות הסוכנים

ביום 27.2.2012 פורסם חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012[1] [להלן: "חוק הסוכנות"], שעיקרו הגנה על זכויות סוכן מסחרי שבינו לבין הספק איתו הוא קשור בחוזה סוכנות לא מתקיימים יחסי עובד מעביד החוק מבוסס בחלקו על הוראות הדירקטיבה של האיחוד האירופאי והוא ייכנס לתוקף ביום 27 באפריל 2012.

חשיבותו של חוק הסוכנות – היא בכך שעד לחקיקתו הסכמי הסוכנות היו נתונים לדיני החוזים הכלליים, אשר אינם נותנים ביטוי למאפיינים הייחודיים השונים של הסוכן בהבדל מגורמי ביניים אחרים בעסקאות מסחריות מהסיבות הבאות:

1. לסוכן מסחרי ניתנת הרשאה מתמשכת לנהל בשם הספק משא-ומתן עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים, ולעיתים אף להתקשר עימם החוזה.
2. בניגוד למפיץ, סוכן מסחרי אינו רוכש סחורה מספק, אלא מקבל תמורה בדרך אחרת, עמלה בשיעור מסוים משווי העסקאות שהוא היה הגורם העיקרי בהתקשרות בהן[2].

תחולת החוק
חוק הסוכנות מגדיר בסעיף 1 מיהו סוכן מסחרי ומיהו ספק, וכן טובין. חוק הסוכנות חל רק על טובין שהם נכסים מוחשיים, שאינם מקרקעין או קניין רוחני, וטובין שאינם שרותים: אינו חל על סוכני נסיעות או סוכני ביטוח, למשל.

בדומה לדיני העבודה בישראל, חוק הסוכנות הינו חוק קוגנטי כלומר אין להתנות עליו אלא לטובת הסוכן המסחרי.

סיום ההתקשרות בין הספק לסוכן
עפ"י חוק הסוכנות, כאשר החוזה בין הספק לסוכן מגיע לסיומו, גם אם הסוכן הוא זה המבקש לסיים את החוזה, הספק מחוייב:

1. כאשר החוזה הינו לתקופה בלתי קצובה, במתן הודעה מוקדמת לסוכן המסחרי – תקופת ההודעה המוקדמת נגזרת מן התקופה שהחוזה בין הצדדים היה בתוקף: במהלך 6 חודשים ראשונים מיום תחילת החוזה – שבועיים; מהחודש השביעי ועד לתום השנה הראשונה – חודש; במהלך השנה השניה- חודשיים וכיו"ב עד למקסימום של 6 חודשים מיום תחילת החוזה. הצדדים רשאים להסכים על תקופת הודעה אחרת מן הקבועה בחוק הסוכנות ובלבד שזו לא תפחת מן הקבוע בחוק הסוכנות. יצוין כי תשלום דמי הודעה מוקדמת אינו חל כאשר החוזה נחתם לתקופה קצובה.

חשוב להדגיש, כי הדרישה להודעה מוקדמת אינה גורעת מזכותו של כל צד לסיים את חוזה הסוכנות עקב הפרתו או פגם בכריתתו מבלי לתת לצד האחר הודעה מוקדמת.

2. דמי הודעה מוקדמת - עם סיום חוזה לתקופה בלתי קצובה בין הספק לסוכן, על הספק לשלם לסוכן המסחרי דמי הודעה מוקדמת בגובה הרווח הצפוי הסוכן בתקופת ההודעה המוקדמת.

3. בתשלום פיצוי בשל סיום חוזה הסוכנות על פי נוסחה הקבועה בחוק הסוכנות. ואולם, ספק לא יהיה חייב בפיצוי אם חוזה הסוכנות בוטל על ידו כדין בשל הפרתו על ידי הסוכן; כמו כן בית המשפט רשאי להפחית את סכום הפיצוי הקבוע בחוק הסוכנות או לקבוע כי לא יינתן פיצוי כאמור אם מצא בנסיבות העניין כי צודק ונכון לעשות כן.

יצוין, כי לא ברור כרגע האם חוק הסוכנות חל על הסכמים אשר נחתמו לאחר כניסתו לתוקף, או גם על הסכמים שנחתמו טרם כניסתו לתוקף, אך הגיעו לסיומם לאחר כניסת חוק הסוכנים לתוקף.

דעה אישית – יש לברך על חוק הסוכנות המגן על זכויות הסוכנים, הסוכן אכן ראוי לפיצוי על פעילותו למען הספק. הסוכן העושה את העבודה בפועל הוא הלוקח על עצמו את הסיכון, ומהווה את הצד החלש בהתקשרות עם הספק.

לאור הוראות חוק הסוכנות מומלץ לספקים לתמחר כעת את שני ראשי הפיצוי שעליהם לשלם לסוכנים, עם סיום החוזה, ולשקול הגבלת ההסכמים עימם לתקופות קצובות וכן לקבוע אבני דרך במהלך תקופת ההתקשרות.

בנושא הפיצוי לסוכן, חשוב שספק המעוניין להגיש תביעה בעניין גובה הפיצוי, יהיה מודע לכך שהוא יהיה מחויב לחשוף את ספריו והתנהלותו בבית המשפט ובכך הוא עלול לאפשר למתחריו גישה לידע סודי ומקצועי. יש לקוות, כי הזכות לפיצוי לא תהווה קרקע פוריה להגשת תביעות סרק על ידי סוכנים.

מאחר וחוק הסוכנות הינו חוק חדש, רק העתיד ילמד אותנו מה תהיה פרשנותו של בית המשפט לסעיפי החוק והאם תהיה לו תחולה רטרואקטיבית גם על חוזים שנחתמו טרם כניסתו לתוקף.

* עו"ד גליה נתן-אפשטיין (www.natan-law.com), עוסקת בתחום המשפט המסחרי הבינלאומי ומתמחה בעסקאות בינלאומיות. חברת לשכת המסחר הבינלאומית בפריז(ICC) וכן חברה בוועדה הבינלאומית לדין מסחרי של ה-ICC ומשמשת כיועצת של המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי.

[1] ס"ח 2338, התשע"ב בעמ' 174

[2] הצעת חוק זכויות הסוכן המסחרי ומעמדו, התשע"א-2011, ה"ח 404 עמ' 230 מיום 25.7.2011