עדכון: הדחייה בוטלה והחוק להסדרת השימוש באפליקציות תשלומים נכנס לתוקף

הפעלת החוק שנועד להסדיר לראשונה את כל השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, בהם אפליקציות התשלומים, לא תידחה בתשעה חודשים, למרות שבתחילת החודש ועדת הכספים אישרה את הדחייה.

הדחייה בוטלה

החוק קובע את כל הסדרת תחום התשלומים בישראל, ונועד לקדם את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, כמו ארנק דיגיטלי ואפליקציות תשלומים בסמארטפון. בתחילת החודש אישרה ועדת הכספים להאריך בתשעה חודשים את תקופת ההיערכות לכניסת החוק, עד 14 באוקטובר 2020 (כלומר 21 חודשים מיום פרסומו), אולם החוק ייכנס לתוקף מיידית. 

 

הסיבה לכך היא ההחלטה של סיעות הקואליציה להחרים את דיוני מליאת הכנסת בגלל הקמת ועדת הכנסת לדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה. ההצבעה במליאה על דחיית החוק בוטלה ולכן הוא ייכנס לתוקף באופן מיידי.

 

החוק מסדיר את הרגולציה על התחום, כמו גם אלמנטים רלוונטיים שקשורים למערכת הבנקאית המסורתית, כמו כרטיסי אשראי ובנק הדואר. בין היתר החוק קובע שעל הליך התשלום, לרבות באמצעים הדיגיטליים, להיות כתוב בשפה ברורה ומובנת, וכי התשלום יתבצע רק לאחר הסכמה מפורשת של הלקוח.

 

בנוסף, החוק קובע הסדרים במקרה של כישלון עסקה, מסדיר את האחריות כשנעשה שימוש לרעה ומסדיר הגנות צרכניות כגון חובת גילוי מידע לצרכן כדוגמת גובה וסוגי עמלות, חובת חתימת חוזה של החברה מול הצרכן וחובת עצירת תשלום לספק בשל ביטול או כישלון עסקה.

 

בדיון בוועדת הכספים בראשית החודש ביקשו חבריה להבין מדוע יש צורך בארכה. נציגת משרד המשפטים השיבה, כי החוק מוכן, אך בנקים וגופי תשלום נוספים טרם ערוכים לכניסתו לתוקף, ולכן יש צורך בארכה נוספת. בין הגופים שביקשו ארכה נמנית גם ענקית התשלומים פייפאל.

(הידיעה עודכנה בתאריך 28.01.2020)

 

    

 

הוועדה אישרה את הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התש"ף-2019 לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. ועדת הכספים אישרה החלה רטרואקטיבית של הצעת החוק אם המליאה לא תתכנס עד ליום רביעי ה-9 בינואר.

 

החוק עוסק בהסדרת תחום התשלומים בישראל, ונועד לקדם שימוש באמצעי תשלום אלקטרונים מתקדמים, כמו ארנק אלקטרוני ואפליקציות תשלומים בטלפון הנייד. החוק היה אמור להיכנס לתוקף ב-9 בינואר 2020, שנה לאחר פרסומו, וכעת אושר להאריך בתשעה חודשים את תקופת ההיערכות, עד 14 באוקטובר 2020.

 

החוק מסדיר את הרגולציה על התחום, כמו גם אלמנטים רלוונטיים שקשורים למערכת הבנקאית המסורתית, כגון כרטיסי אשראי ובנק הדואר. כך, הוא קובע שעל הליך התשלום, לרבות באמצעים הדיגיטליים, להיות כתוב בשפה ברורה ומובנת, וכי התשלום יתבצע רק לאחר הסכמה מפורשת של הלקוח. בנוסף, החוק קובע הסדרים במקרה של כישלון עסקה ומסדירה את האחריות כשנעשה שימוש לרעה ומסדירה הגנות צרכניות כגון חובת גילוי מידע לצרכן כדוגמת גובה וסוגי עמלות, חובת חתימת חוזה של החברה מול הצרכן וחובת עצירת תשלום לספק בגין ביטול או כישלון עסקה.

 

נציגינו בוועדה טענו כי אכן מדובר בחוק חשוב שיביא להגברת התחרות בתחום סליקת התשלומים, אך בנקודת זמן זו, כלל המגזר העסקי טרם הספיק להיערך לכניסתו, לאור הקשיים בישומו, בין היתר בתחומים הבאים:


1. לרשתות המזון המנפיקות תווי שי ולרשתות הקמעונאיות שניתן לרכוש אצלן כרטיסי מתנה, אין עדיין מענה לדרישה לפיה יש לזהות למי נמסר אותו כרטיס המכיל תווי שי. מכיוון שמדובר בסכום מוגבל בתווי השי ובכרטיסי המתנה, העברנו בקשה למשרד המשפטים להחרגת אותם כרטיסים. יצוין שמשרד המשפטים הוציא קול קורא לבחינת ההחרגה, אך עד שלא תהיה ממשלה חדשה לא ניתן יהיה לקבל החלטה בנושא.

2. קניות מקוונות - טרם הוטמעו מערכות אימות מוגבר בהזמנות מקוונות באינטרנט מאתרים ישראליים.
3. קניות בטלפון - אין פתרון לקבלת הקוד הסודי לקניות המבוצעות בטלפון, כאשר הבעיה הקשה הינה בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים שנעזרים בחברות שילוח למסירת הטובין, שכן מסוף אלחוטי, אינו אפקטיבי אם חברת שליחויות מביאה את הסחורה ולא השליח של החברה.
4. אין מענה למסירת פרט אימות מוגבר בתשלום בהוראות קבע.
5. לאזרחים רבים עדיין אין כרטיס חכם ועד שלא יחליפו לכל אזרחי המדינה אז לא ניתן יהיה לבצע עסקאות הדורשות פרט אימות מוגבר, וכתוצאה מכך חלק מהאזרחים לא יוכלו לבצע עסקאות בבתי העסק.

 

בתוך כך, חיים עוז, סמנכ"ל חטיבות ענפיות בלשכה, פנה בנושא אל רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בדרישה כי יחזור בו מהאמירה שלו בדיון בוועדת הכספים - "המגזר העסקי ערוך ליישום החוק, וכי אין שום פגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים, אלא רק הטבה, שאחרת מצבם יהיה כפי שהוא היום". לדברי עוז, אמירה זו לא אחראית, לא מקצועית ולא כך הם פני הדברים. "בחודשים האחרונים קיבלנו פניות רבות, בעיקר מעסקים קטנים ובינוניים, בדבר פגיעה צפויה בעסקיהם ו/או עלויות צפויות שיושתו עליהם, לאור חוק שירותי תשלום. משכך, קשה במיוחד לשמוע אמירה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שאמונה על הגנת האינטרסים של העסקים הקטנים והבינוניים, שלפיה המגזר העסקי ערוך ליישום החוק, וכי מדובר רק בהטבה למגזר העסקי שתשפר את מעמדו. זו שטחיות, אי ידיעה והבנת המציאות של קשיי העסקים ביישום נושא זה. ראוי הוא שתייצגו נאמנה את העסקים הקטנים והבינוניים ותציגו נכונה את ההשפעות האפשריות של החקיקה עליהם, נציגיך לא רק שלא סייעו, אלא עשו בדיוק ההיפך, בעוד אנו פועלים על פי מצב אמת להגן על עסקים קטנים ובינוניים."

 

מצ"ב מכתב פנייה של חיים עוז לרן קויתי 

למידע נוסף בתחום זה