הסוף לעיכוב תשלומים: אושר חוק שוטף פלוס שלושים

החוק קובע כי משרדי הממשלה ורשויות המדינה ישלמו חשבון בתוך 45 ימים מיום המצאתו, או לא יאוחר מ-30 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון, שוטף פלוס 30. במקרה של עבודות בנייה הנדסאיות, בתוך 85 ימים מיום המצאת החשבון, או לא יאוחר מ-70 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון, שוטף פלוס 70.

במשרדי ממשלה ובגופים נתמכים או מתוקצבים על-ידי המדינה, התשלום יבוצע בתוך 45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון – שוטף פלוס 45. ניתן, באישור המנכ"ל של הגוף,  לבקש החרגה ולקבוע בחוזה מועד אחר לתשלום, בתנאי שהדבר נדרש בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות או שהוא אינו מועד בלתי הוגן באופן חריג.

 מועד התשלום האמור החל על גופים הנתמכים או מתוקצבים על-ידי המדינה, לרבות האפשרות לחרוג ממנו, חל גם על עסקים פרטיים. גם ביחס לרשויות המקומיות נקבע שהתשלום יהיה שוטף פלוס 45, ואם מדובר בעבודות בנייה הנדסאיות – בתוך 80 ימים מיום המצאת החשבון. עם זאת, בהצעת החוק עוגן מנגנון, שאותו שיכללה הוועדה, לטיפול ברוב המקרים שמממן חיצוני מממן את התשלום לספק, כולו או חלקו.

 הרשות תהיה רשאית לדחות רק את החלק היחסי של התמורה, שמומן באמצעות מימון שמקורו אינו הרשות המקומית, עד תום עשרה ימי עסקים ממועד קבלת המימון כאמור, וגם זאת, כפי שהחליטה הוועדה רק בהתקיים שני תנאים: מסירת הודעה מראש לספק ודחיית אותו חלק מהתשלום למועד שלא יהיה מאוחר מ-150 ימים מיום המצאת החשבון לרשות המקומית, אף אם הרשות המקומית לא קיבלה את המימון מאותו מקור חיצוני. כמו כן, נקבע שככלל מועד העברת אותם כספים ממממן חיצוני שהוא משרד ממשלתי או רשות מקומית אחרת לרשות המקומית שהתקשרה עם הספק יהיה לא יאוחר מ-60 ימים מיום שהרשות המקומית המציאה להם את החשבון, ואם כספים אלו לא יועברו לרשות המקומית במועד כאמור, היא תהיה זכאית גם לתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ובחלוף 30 ימים מהמועד כאמור לתוספת ריבית פיגורים.  

 הצעת החוק נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.

עוד בנושא: חוק מוסר תשלומים לספקים עבר בכנסת