מספר פסיקות צרכניות שעשויות להשפיע באופן דרמטי על הצרכנים בישראל

תביעה ייצוגית כנגד תנובה בגין גביית מחיר מופרז עבור גבינת קוטג' אושרה ע"י השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז .התובעים דרשו כי בית המשפט יורה לתנובה להשיב לכל מי שרכש קוטג' במהלך התקופה שמחודש מארס 2008 ועד יוני 2011 "עודפי גבייה", שאותם הם מעריכים בהיקף של 125 מיליון שקל, או לחילופין יורה לה למכור את הקוטג' במשך 39 חודשים במחיר הנמוך מ-5 שקלים.

"אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים בדבר גובה המחיר של גביע קוטג' לצרכן", כתבה השופטת. "הקוטג' היה נתון לפיקוח על המחירים עד יולי 2006. לטענת המבקש, תוך 5 שנים נסק מחירו ב-41.3%, מ-4.91 שקל לקוטג' 9% ו-4.82 לקוטג' 5% עד ליותר מ-7 שקלים לגביע".

השופטת דנה בהרחבה בשאלה אם קיימת עילה בדין הישראלי האוסרת על גביית מחיר מופרז בידי בעל מונופולין וכן במבחנים לזיהויו, כשהיא נשענת על גילוי הדעת שפרסם הממונה על ההגבלים לשעבר, דיוויד גילה, בנושא מחיר מופרז. גילה קבע שפער של עד 20% בין עלות הייצור למחיר המכירה יקנה חסינות למונופול מטענות לגביית מחיר מופרז. השופטת סקרה בפסק דינה שורת קשיים שהציגה תנובה ביחס לניתוח הכלכלי שעל יסודו טוענים התובעים לקיומו של מחיר הוגן, אך קבעה שהתביעה צולחת את הרף לאישורה כייצוגית משום שעדיין "קיימת אפשרות סבירה שהשאלה אם תנובה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי בכך שגבתה בתקופה שבין מארס 2008 לבין יולי 2011 מחיר גבוה מ-6 שקל לגביע קוטג', שהוא מחיר בלתי הוגן".

האם בהעדר פיקוח מחירים על מוצר ובשוק תחרותי רשאי בית המשפט להתערב במחירים? לדברי עו"ד שי בקל, שותף ומנהל מחלקת הגבלים עסקיים במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', "פסק דין תנובה וגילוי הדעת שפרסמה רשות ההגבלים בנושא התמחור המופרז העלו לקדמת הבמה את אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם ההגבלים העסקיים. במבט ראשון, איסור על גביית מחיר מופרז נראה כמו צעד צרכני מתבקש: אם בשוק תחרותי התחרות מרסנת את מחיר המוצרים, אז כשאין תחרות מספקת - יעשה זאת החוק. טיעון פשוט זה מתעלם מהדינמיקה התחרותית בטווח הארוך. תחרות אגרסיבית בין חברות נשענת מלכתחילה על השאיפה של כל חברה להביס את מתחרותיה. אין שום סיבה לחתור לניצחון תחרותי אם החוק מונע מהמנצח לקטוף את פירות ניצחונו.

"ברור שיש תעשיות שבהן עוצמת המונופול אינה נובעת מחדשנות או מהצלחה תחרותית וקשה גם לשחוק אותה באמצעות תחרות, אך מקרים חריגים אלה מטופלים באמצעות פיקוח מחירים. היתרון של פיקוח מחירים הוא ביכולת לבחור את המקרים המתאימים להתערבות ולהחיל פיקוח ממוקד רק עליהם.

"פסיקת בית המשפט המחוזי פתחה את הדלת לגל תביעות נגד חברות, חלקן חברות שהצליחו לייצר לעצמן יתרון תחרותי לגיטימי. ואמנם, בשנים האחרונות הוגשו עשרות תובענות ייצוגיות בעילת 'תמחור מופרז'. יש לקוות שבתי המשפט יידעו לבחור בקפידה את המקרים הספורים המתאימים, אם בכלל, לטיפול בעילה זו, מבלי ליצור תמריצים שליליים לתחרות וחדשנות במשק הישראלי".

דוגמא נוספת לפסיקה משמעותית היא הפסיקה שנתנה לגבי קלאב הוטל, 16 שנים אחרי שהתחיל המאבק המשפטי של בעלי יחידות הנופש ברשת קלאב הוטל, פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי כל בעל זכות נופש ביחידה רשאי לסיים את ההתקשרות עם קלאב הוטל תוך ויתור על זכותו, כשהוא אינו חייב עוד לשלם דמי אחזקה.

התביעה הוגשה בשעתה, בדרישה לאפשר לבטל את ההסכמים הכובלים - שנכרתו לתקופה של 50 עד 99 שנים - ולבטל את החיובים המתמשכים גם למי שלא עשה שימוש ביחידה. חלקה הראשון של התביעה, כלומר הזכות לביטול, התייתר לאור תיקון לחוק הגנת הצרכן שנכנס לתוקפו לפני כשנתיים והמאפשר לבטל את הסכמים מתמשכים. אלא שהחוק, שעבר לאחר תלאות כולל מנגנון שמאפשר לקלאב הוטל לגבות דמי אחזקה, העומדים על כ-3,000 שקל לחודש, באופן כזה שלקוח שמודיע על ביטול ההסכם עשוי לפי החוק לשלם דמי אחזקה גם עבור אותה השנה.

החוק גם לא התייחס לנושא גבייה רטרואקטיבית של דמי אחזקה שנתיים מצרכנים שהפסיקו לממש את זכותם, כך שגבייה זו נמשכה. מכאן שהבשורה של הפסיקה היא שמי שרוצה לבטל את ההסכם, ומוטלים עליו לכאורה חובות עבר בגין דמי אחזקה שלא שולמו - כאשר לא נעשה שימוש ביחידה - החובות הללו בטלים. השופט רחמים כהן מתח ביקורת על ההסכמים הכובלים את הצרכנים לצמיתות, כאשר משתמע מההסכמים שלא ניתן לבטלם.

תביעה נוספת שמתנהלת במקביל נגד הרשת עוסקת בנושא תחשיב דמי האחזקה, כשעיקר הטענה היא לגבייה ביתר. התביעה מתנהלת זה 15 שנים. בתביעה זו הוגשה פשרה חמישית, שהיועץ המשפטי לממשלה המליץ שלא לקבלה. בנוסף, לאחרונה הגישה המועצה לצרכנות בקשה להכרה בתביעה כייצוגית בהיקף של 600 מיליון שקל נגד קלאב הוטל.

רותי חבקין, מנכ"לית ארגון בעלי יחידות הנופש לקלאב אין/הוטל, הגדירה את פסק הדין הזה כתקדימי. לדבריה, "מדי יום אנו מטפלים בפניות של בעלי יחידות נופש אשר מבקשים את עזרתנו בעקבות התעמרות בלתי פוסקת מרשת קלאב הוטל על מנת שימשיכו לשלם דמי אחזקה בעבור מוצר שהם כלל אינם מעוניינים להשתמש בו".

"מדובר בפסיקה צרכנית בעלת משמעות כלכלית עבור רבים, והזמן שחלף לא הועיל לרשת קלאב הוטל שהמשיכה לקחת כסף רב מלקוחותיה לאחר שפסק הדין החיל את קביעתו בצורה רטרואקטיבית. הפסיקה משמשת כתמרור אזהרה לחברות במשק, המורה להן לבחון את אופן התשלום שהן גובות מלקוחותיהן, שכן תשלום אותו הן ראו כקבוע, עלול להפוך בעתיד לדמי מנוי בעקבות פסיקת בית המשפט", מסביר עו"ד זוהר דרוקמן ממשרד גדעון פישר ושות'. לדבריו, "פסיקתו של בית המשפט אף יכולה להפוך לתקדימית, וזאת בעקבות הקביעה כי התשלום שקלאב הוטל ראתה כחלק מהתמורה הקבועה שלקוחותיה חייבים לה לאורך כל החוזה, הוגדר מחדש על ידיו כתשלום הדומה יותר לדמי מנוי - ודמי מנוי, כידוע, ניתן לבטל".

תביעות נוספות שאושרו כייצוגיות במהלך השנה שחלפה, כוללות סוגיות הנוגעות לחוק הספאם. כך למשל ייצוגית שאושרה (חלקית) נגד סלקום בנושא בגין קשיים שהערימה על לקוחות שביקשו להפסיק קבלת פרסומים. גם אל על, שנגדה הוגשו כמה תביעות בעקבות שיבושי הטיסות, "זכתה" לאישור תובענה כייצוגית בגין אופן הצגת תנאי ביטול ושינוי עסקה בעת מכירת כרטיסי טיסה באתר החברה. עוד אושרה תביעה ייצוגית נגד החברה המנהלת את מנהרות הכרמל - בטענה כי גבתה כספים שלא כדין.

 ידיעה דומה פורסמה בגלובס ב-22.12.2016

 לשאלות בנושא ניתן לפנות לעו"ד שרון כ"ץ, יועצת משפטית sharonk@chamber.org.il

יובהר כי המידע לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי פרטני וכי נוסח החוק הינו הנוסח המחייב.