הישג לחטיבת יבואני חלפים לרכב באיגוד לשכות המסחר

משרד התחבורה פרסם בתחילת 2016 את מדיניותו החדשה בתחום מוצרי התעבורה אשר תקבל ביטוי בהצעת חוק רישוי כלי רכב הנדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, תביא להסרת חסמים רבים ולשקיפות נתונים. במסגרת התכנית החדשה התעדכן "צו יבוא חופשי" המפורסם בקובץ תקנות שיעורי מכס, מס קניה ותשלומי חובה, תיקון אשר יסלול את הדרך לחייב הצטיידות מראש ברישיון/אישור יבוא לכ- 70 מוצרי תעבורה בלבד שהוגדרו כבטיחותיים ולפטור חובה זו מיתר מוצרי התעבורה המוערכים בכעשרים אלף מוצרים.

המדיניות המוצעת תתמקד באותם מוצרים בטיחותיים הנדרשים בדרישות תקן ותביא לידי ביטוי את דרישות התקינה של מדינות הקהילה האירופאית, דרישות התקינה הפדראלית של ארה"ב ודרישות היבוא הישראליות. כלל מוצרי התעבורה שאינם נדרשים בדרישות תקן, יחויבו ברישיון סחר וכן, בדרישות בטיחות מוצר, באיכות מקורות הרכש, בסימון נדרש בחוק, בניהול תלונות לקוחות, בקריאה חוזרת ובאכיפה מוגברת על בתי המסחר.

לדברי אבי גונן, מהנדס ראשי לרכב במרד התחבורה "פרסום המדיניות החדשה תביא למהפכה בתחום יבוא ויצור מוצרי תעבורה. המדיניות החדשה תקבע תהליכי רגולציה למספר מצומצם בלבד של מוצרי תעבורה ותבטל התערבות רגולטורית לאלפי סוגי מוצרים. במסגרת זו יבוטלו מספר רב של תקנים, דרישות ישראליות ייחודיות שנקבעו בעבר וחיוניותם אינה רלוונטית לימים אלה. המדיניות החדשה תביא לשקיפות מלאה של דרישות הייבוא והיצור, לקיצור תהליכי היבוא, לפתיחת השוק ליבוא אישי של מרבית המוצרים, להגברת התחרותיות במשק מוצרי התעבורה, לצמצום תהליכים ביורוקרטיים רבים ותבטל התערבות רגולטורים ממרבית סוגי המוצרים. במקביל, יוסדרו תהליכי ביקורת ובקרה על העוסקים בייבוא, בשיווק ובסחר של מוצרי תעבורה. יישום המדיניות תביא להורדת מחירים בתחום מוצרי התעבורה שנבעו בעבר בעיקר מתחרות מצומצמת, מריבוי תהליכי רגולציה וההחלה של דרישות מיותרות. להערכת משרד התחבורה ירידת המחירים בשוק מוצרי התעבורה תגרום לשיפור ברמת האחזקה של כלי הרכב והגדלה ברמת הבטיחות."

חיים עוז, סמנכ"ל חטיבות ענפיות באיגוד לשכות המסחר, אמר בתגובה כי "ישראל אינה מעצמת יצור רכב או מוצרי תעבורה. איגוד לשכות המסחר, יחד עם חטיבות מתחום הרכב הפועלות באיגוד לשכות המסחר, פועלים לכך שמדינת ישראל תאמץ תקינה בינלאומית והכרה רבה יותר בבדיקות מחו"ל. ובכלל זה, לפעול להתאמת מדיניות התקינה הישראלית לתקינה הבין לאומית, לפעול להסרת חסמים לעניין ייבוא, חסמים כלכלים, חסמי ביורוקרטיה במכס, חסמי תקינה וכן חסמים משפטיים. התקנים הישראלים הייחודיים בייבוא קבעו נוהלי בדיקות יבוא מכבידים ויקרים, המהווים חסמי יבוא. עלויות הבדיקות גורמות לייקור המחירים של המוצרים לצרכנים. ואכן הממשלה קיבלה החלטה (החלטה 4191 מיום 29.1.2012) שרק תקנים בינלאומיים יוכרזו כתקנים רשמיים."

עמדת איגוד לשכות המסחר הייתה מאז ומתמיד כי יש לחדול מקביעת תקנים ישראלים ייחודיים ויש להתאים את הדרישות לנעשה בעולם. "פעלנו בעקביות ובהתמדה מול משרדי התחבורה, האוצר והכלכלה בנושא זה וציינו כי היצרנים עימם אנו בקשרי מסחר עומדים בתקנים בינלאומיים אך אין ביכולתם להקים קווי ייצור נפרדים לדרישות ישראליות ייחודיות ולא חיוניות. התוצאה, חלק ניכר מהיצרנים המובילים והידועים בעולם מדירים עצמם מהשוק הישראלי ולא מעט יבואנים ישראלים קיבלו (ומקבלים) תשובות מיצרנים המודיעים כי אין באפשרותם או בכוונתם לפתח קווי ייצור התואמים את הדרישות הספציפיות של הרגולציה הישראלית", מציין עוז ומוסיף, "כמו כן, לגבי חלקים שאינם בטיחותיים אך יש להם היבט צרכני מובהק, חטיבת החלפים לרכב ואיגוד לשכות המסחר הציעו שהיבואן יהיה אחראי על החלק ואף הרחיקו ראות בעמדתם והציעו כי קבלת רישיון סחר יותנה בהמצאת פוליסת ביטוח בתוקף לגבי 'אחריות מוצר'. זו הדרך להבטיח שהיבואן יקפיד על איכות החלפים המיובאים על ידו. יבואנים בעלי יכולת מקצועית ולוגיסטית יוכלו לייבא חלקי חילוף ובמידה ומתרחש נזק יש מי שיפצה עבור הנזק."

לדברי עוז, "אני עוקב מזה שנים אחר התנהגות מחירי החלפים לרכב, מקורי מול תחליפי, בעיקר הכוונה לחלקי מרכב. הממצאים חד משמעיים. כל זמן שהחלק המקורי נהנה מ"בדידות בצמרת" מחירו מרקיע שחקים. ברגע שמופיע חלק תחליפי בשוק המחיר צונח דרמטית. מחיר של פגוש עשוי להגיע לכדי 5,000 ₪ כל זמן שאין לו מתחרים, וברגע שמופיע תחליפי המחיר ירד בעשרות אחוזים. חלקי פלסטיק זעירים, סמלי מכוניות שאסור להעתיקם, צלחות נוי הנושאות את סמל המותג המקורי ועוד ועוד, מחירם שערורייתי מאחר ואין להם מתחרים. לעומת זאת, חלקים שיש להם מתחרים ומיוצרים ומשווקים באופן חופשי בעולם, מחירם הופך לסביר ומאפשר תחזוקה טובה ובטיחותית של ענף הרכב בארץ."