איגוד לשכות המסחר מציג: תוכנית רב שנתית לביטול אי השוויון בין ייבוא אישי לבין המסחר הקמעונאי בארץ

בתחילת מכתבו, הזכיר לין כי בשנים האחרונות נקטו רשויות המדינה במדיניות של עידוד הצרכנים לרכישת מוצרים באינטרנט וזאת כאמצעי להורדת המחירים של מוצרי צריכה. העידוד נעשה ע"י מתן פטור ממיסי יבוא, כולל ממע"מ, עד לסכום 75 $ וממתן פטור ממיסי יבוא (לא כולל מע"מ), עד לסכום קנייה של כ- 500 $.

בנסיבות העניין, הדגיש לין, נוצרת תחרות בלתי הוגנת, ואפלייה של עסקים מקומיים, ברמת הסחר הקמעונאי המשלמים מיסים באופן מלא. אי שינוי בתחום זה ינציח את אי השוויון בתנאי הסחר ויקשה על התמודדות הוגנת מול מחירי חו"ל. לדבריו, "אם לא תהיה התמודדות עניינית והוגנת עם התפתחות סחר זו, המצב החדש עלול להביא לאסון ולהתמוטטות של עסקים רבים ביניהם: יבואנים, יצרנים, משווקים, חנויות, רשתות ונותני שירותים המעסיקים מאות אלפי מועסקים במגזר המסחר והשירותים, ובמגזר הייצור".

על רקע הדברים, הציג במכתבו לין שורה של צעדים אופרטיביים לביטול אי השוויון המובנה בין המסחר המקוון מחו"ל, לבין יבואנים – הורדת מיסי קנייה ומכסים בצורה מדורגת, ועפ"י קטגוריות לאורך 3 שנים:

• הקטגוריה הראשונה - המומלצת לטיפול בהפחתת מכסים היא שוק האופנה (הנעלה והלבשה)  - הרכישות בתחום האופנה המקוון  הינן מרכזיות ביותר בהעדפות הצרכנים. שוק זה מובל  ע"י אתרים בינלאומיים, המחזיקים נתח של 60% משוק האופנה המקוון בישראל המוערך בכ – 1.7 מיליארד ₪ . וההערכה היא ששוק האופנה המקוון צפוי להכפיל את עצמו עד ל – 2020.
• הקטגוריה השנייה – שוק הקוסמטיקה וטואלטיקה ותוספי תזונה ,צעצועים, ותחפושות לפורים.
• הקטגוריה השלישית – כלי בית וחלקי חילוף לרכב.
• הקטגוריה הרביעית -  מוצרי אלקטרוניקה קטנים.

 מתן פטור ממע"מ למכירות מקוונות, באתרי סחר ישראלים, של קמעונאיים ישראלים:

• המהלך יתמרץ קמעונאיים ישראליים להנגיש לצרכן הישראלי את מוצריהם, באמצעות רכישה מקוונת, ובפועל בדרך של "פריסה לאומית ווירטואלית".
• המהלך יסייע בעיקר לקמעונאים קטנים ובינוניים מקומיים, שאין להם את היכולת או האפשרות לפרוס מספר גדול של מוקדי מכירה פיזיים, במרכזי הקניות ברמה הארצית, ויחזק את יכולת ההתפתחות שלהם ויקטין בפועל את עלויות התקורה של הקמעונאים.
• המהלך יתקן בפועל את האפליה שמקורה ב"פטור ממע"מ", פטור הניתן כיום רק ברכישות באתרי סחר מחו"ל.

באיגוד לשכות המסחר מציינים כי "אין אנו מתנגדים לעצם הקניות באינטרנט ולייבוא האישי, אבל אין זה נכון לייצר בסיס אי שוויוני בתחומים רבים, המוביל לתחרות בלתי הוגנת, ובפועל לפגיעה בצרכן, וביכולת שלו לקנות מוצרים במחיר זול יותר בישראל, תוך זכייה ביתרונות הצרכניים הרבים והטובים ברכישה בארץ (כגון: אחריות של ספק ידוע ומוכר, זכויות צרכניות הנובעות מחקיקה צרכנית, קבלה מיידית של המוצר, אפשרות בחינה של המוצר והתאמתו לצרכיו, לרבות מדידה פיזית, שירות לאחר קנייה, ועוד)".

 באיגוד מתריעים כי מוצרים ביבוא אישי נכנסים לארץ כשהם אינם עומדים בדרישות החוק ומבלי שיצטרכו לעבור בדיקות במכון התקנים או במעבדות מוסמכות אחרות ובכך מסכנים את הצרכן הרוכש ואף צרכנים אחרים, כך לדוגמא:

• במוצרי תעבורה כגון רפידות בלם, צמיגים או קסדות, שהינם בעלי היבט בטיחותי ואשר נדרשים לעמידה בתקן, יבוא לא מוסדר במסגרת יבוא אישי עלול להוות סיכון לכלל הציבור.
•  מוצרים חשמליים כגון מטענים לפלאפונים, שאינם עומדים בדרישות התקינה ומסכנים את המשתמשים בהם ואת סביבתם .
• תחפושות לילדים וצעצועים שאינם עומדים בדרישות התקינה ומסכנים את הילדים .
• תמרוקים ותוספי תזונה שאינם עומדים בדרישות משרד הבריאות ואין לדעת מה השפעתם על הצורכים אותם .
•  אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים שאינם עומדים בדרישות התקינה, ואף חמור מכך, העדר פיקוח על מוצרים אלה במידה והם נדרשים ל- RECALL או STOP SELLING על ידי היצרן . במקרה זה האופניים ודומיהם ממשיכים להיות בשימוש ולהוות סכנה לציבור.
• רופאי שיניים רשאים לייבא מוצרים דנטליים כגון שתלים וכתרים ביבוא אישי לשימוש העסק . מוצרים אלה אינם עומדים בדרישות משרד הבריאות אך למרות זאת רופאי השיניים עושים בהם שימוש עסקי ומשתילים אותם בפיהם של מטופלים ללא ידיעתם.

 "אם לא תהיה התמודדות עניינית והוגנת עם התפתחות סחר זו, המצב החדש עלול להביא לאסון ולהתמוטטות של עסקים רבים ביניהם: יבואנים, יצרנים, משווקים, חנויות, רשתות ונותני שירותים המעסיקים מאות אלפי מועסקים במגזר המסחר והשירותים ובמגזר הייצור", מדגישים באיגוד לשכות המסחר.