נשיאות איגוד לשכות המסחר ארחה את ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, לדיון על מצב המשק והמגזר העסקי

עו"ד לין, פתח את הישיבה והתייחס לצמיחת המשק ולקידום המגזר העסקי, והדגיש כי "קיימת מידה מסוימת של עיוורון בכנסת, בממשלה ובבנק ישראל בכל הנוגע לתהליכים הפוגעים ושוחקים את המגזר העסקי. כל אחד נצמד לאג'נדה שבחשובה בעיניו מבלי להבין שהתפתחו תהליכים של שחיקת המגזר העסקי, בדרך של שטף חקיקה בלתי פוסק, הכבדות ודרישות, הפוגעות קשה במוטיבציה של יחידים לפתח ולבנות עסקים בישראל. על כנסת ישראל ומקבלי ההחלטות לראות את היער כולו, אחרת הליכי שחיקה אלה, שכבר הביאו להפסקת הצמיחה של המגזר העסקי, יגררו אותנו למשבר."

עו"ד אוריאל לין מציג בפני איתן כבל את החוברת "כיצד שחקה ממשלת ישראל את המגזר העסקי"קרדיט צילום: ליאת מנדל

ח"כ כבל ציין בעניין תחושתם של נציגי המגזר העסקי כי דיוני ועדת הכלכלה נגועים בפופוליזם ואינם מטים אוזן קשבת גם לבעיות המגזר העסקי: "בשנים האחרונות נוצרה בציבור תחושה של חוסר הוגנות ופערים גדולים מידי במחירים בארץ לעומת המחירים בחו"ל.

ייתכן שהרשתות הקמעונאיות אינן אשמות בכך, אך יש לרדת לעומק הסוגיה. אי לכך, במושב החורף הקרוב אקיים שימוע שיכלול סדרת דיונים מקיפה כדי להבין אחת ולתמיד מה הסיבות לפערים בדרישות היצרנים, היבואנים והצרכנים". לדבריו של ח"כ כבל, במקום בו אין תחרות, גם לפתיחת השוק לייבוא אין משמעות, לכן יש להבין אילו שינויים עוד נדרשים.

רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, השיב לכבל בעניין זה באומרו כי ישנם מגוון מוצרים שהמדינה עודנה גובה עליהם מס גבוה מידי וכך מחירם נותר יקר, לדוגמה דגים מיובאים. עוד הוסיף לוי כי "חוק המזון החדש השיג את ההיפך ממטרתו, שהייתה להוריד את מחירי המזון". לוי ביקש לדעת "האם מיושם הסעיף בחוק שדורש דיווח של שר הכלכלה לוועדת הכלכלה אודות הצלחתו של החוק ביצירת תחרות שתטיב עם העסקים הקטנים והבינוניים".

ח"כ כבל השיב כי "אין אפילו שר לבוא איתו בדברים... ולכן לא הכרתי דרישה זו. עם זאת, עבר כבר מספיק זמן ולכן הוועדה תבקש עבודה בנושא ממכון המחקר של הכנסת על מנת לבחון האם החקיקה נתנה אותותיה ותוצאותיה".   

חבר הנשיאות יוסי ויליגר אמר באותו נושא כי "חברי הכנסת מובלים ואינם מובילים. אין בדיקה של נושא המכס על מוצרים רבים שאינם מיוצרים בישראל ואין צורך במכס הגבוה שלהם – לדוגמה תירס בשימורים עליו חל מכס של 50-60%". ויליגר הוסיף כי "כאשר המכס כל כך גבוה היבואן מעדיף שלא לייבא, המדינה מפסידה מסים והציבור מפסיד מגוון של מוצרים, לכן נדרשת רביזיה".  ח"כ כבל השיב לטענה זו כי ישמח לקבל רשימה של מוצרים בעלי מכס גבוה שאינם רלוונטיים לייצור ישראלי ולטפל בהם פרטנית.

עוד בנושא זה, יו"ר התאחדות החקלאים החדשה באיגוד לשכות המסחר, אברהם דניאל, התריע בפני ח"כ כבל כי מחירי הירקות והפירות צפויים לעלות עקב היעדר מדיניות ממשלתית בעניין החקלאים. דניאל ביקש מוועדת הכלכלה לקיים דיון בשאלה האם מדינת ישראל בכלל מעוניינת בקיומה של חקלאות מקומית. ח"כ כבל השיב לדברים אלה כי "פאתטי שנתניהו מתפאר בפני העולם בהישגי החקלאות הישראלית ומנגד דורס אותה יום-יום עם החלטותיו. נושא החקלאות המקומית יעלה לדיון בוועדה במושב הקרוב ואין ספק שעל המדינה להחליט בין התנגשות של אינטרסים – יצרנים מקומיים, יבואנים וצרכנים". עוד אמר ח"כ כבל לגבי המחסור במזון טרם ראש השנה: "אין מחסור בעופות, יש עודף. מדובר בקנוניה של מי שמעוניינים לגזור קופון על גבם של האזרחים, ולמכור עוף קפוא שנשאר במלאי. השוחטים יעבדו כמה משמרות שידרשו, יש מספיק עופות למאכל"

חבר הנשיאות עו"ד מנשה כהן העלה את התופעה שגופים ציבוריים נכנסים לפעילות מסחרית ומקבלים יתרון בלתי הוגן ומתחרים במגזר העסקי מבלי שיש להם הסמכה לכך בחוק, ח"כ כבל התייחס לכך ואמר כי יש לבחון את הנושא בראייה מערכתית וביקש מסמך מקיף ומפורט בנושא.

בישיבה השתתפו אנשי עסקים וחברי הנשיאות של איגוד לשכות המסחר, ביניהם: אורן שחור, אביהו בן נון, אריה זיף, ישראלה שטיר, יוסי ויליגר, מנשה כהן, ראובן שליסל, עמיעד ליפשיץ, גל סידס, טלי ברנר, עמי לפידות, גיורא בשור, מרק כצנלסון, אמנון אדרי, אברהם דניאל, דובי פיינטוך, דן כרמלי, שמואל פרנקל, ערן מאירי, מאיר קלוגהפט, מיכאל שפיר, שוקי שדה, מוני בר ורמי לוי.

קרדיט צילום: ליאת מנדל