נשיא האיגוד לנגידת בנק ישראל: יש לחקור את ההשפעה הכוללת של החקיקה והרגולציה בעשור האחרון על מצבו של המגזר העסקי
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, שיגר מכתב לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בו הוא דורש כי תטיל על אגף המחקר הכלכלי של בנק ישראל, שהינו אגף המחקר הכלכלי הגדול במדינה, לבדוק את השפעתן המצטברת של שורת הכבדות החקיקה והרגולציה שהועמסו בעשור האחרון על המגזר העסקי.
מבדיקה של איגוד לשכות המסחר עולה כי במרוצת העשור האחרון התבססה בישראל מגמת חקיקה ורגולציה שהולידה אינספור הכבדות על גב המגזר העסקי. הדבר בא לידי ביטוי גם בכ-155 תיקוני חקיקה וחוקים חדשים בתחום דיני העבודה; 5 דברי חקיקה ראשית בתחום איכות הסביבה, אשר מטילים את עיקר העומס על המעסיקים; 6 מעשי חקיקה שנועדו להגן על הצרכן, למרות קיומם של חוק המכר וחוק החוזים; עומס רגולאטורי נוסף גם בדמות רשויות חדשות שהוקמו כגון: רשות המשפט והטכנולוגיה, הרשות להגנת הצרכן ושכר הוגן; חובת דיווח נוספת למגוון מוסדות: לביטוח הלאומי, למס ערך מוסף, למס הכנסה ולשוק ההון.
כמו כן, עלויות כבדות שמושתות על המגזר העסקי על ידי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה כגון: תעריפי חשמל, שירותי הנמלים, מחירי המים ועוד; ומגמת פליליזציה של הניהול העסקי: לא פחות מ-200 עבירות פליליות בחוקי עבודה, 785 עבירות פליליות בחוקי הגנת הסביבה, 62 עבירות בחוקי הגנת הצרכן ועוד.
לין מדגיש כי ההצטברות של מסת הכבדות אלה היא קריטית לעידוד הצמיחה בישראל, שכן נודעת להן השפעה שלילית מכרעת על המוטיבציה של יזמים לפתח או לבנות עסקים במדינה. לדבריו, "על מנת לגבש מדיניות כלכלית נכונה חייבים להבין מה ההשפעה המצטברת של מסת הכבדות זו. מה זה אומר במונחי תוספת עלויות למגזר העסקי, ומה זה אומר במונחי זמן ניהול". הוא מדגיש גם כי לא ניתן להמשיך עוד במדיניות ההתעלמות מהמתרחש במגזר העסקי, ולעסוק כל העת רק ברפורמות במערכת הפיננסית. התעלמות מתהליכים אלה תדרדר את המשק אל משבר חמור.
עוד עולה ממכתבו לנגידה, "לרשות בנק ישראל עומד אגף המחקר הכלכלי הגדול ביותר בישראל. לצורך גיבוש הבנה נאותה של השפעת המגמות האמורות, חשוב כי עבודה כזו תעשה מוקדם ככל האפשר".
