עצרו הכבדות: לין דורש משרי האוצר והמשפטים לעצור למשך שנתיים כל דבר חקיקה המכביד על פעילות המגזר העסקי והמעסיקים
"לא ניתן לעצב מדיניות צמיחה כלכלית נכונה תוך התעלמות מההשפעות של הדרישות שהועמסו על המגזר העסקי מאז שנת 2000, יחד עם חשיפה של בעלי העסקים והמעסיקים לכ- 1,000 עבירות פליליות שהתווספו לספר החוקים"
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שיגר מכתב לשר האוצר, חה"כ משה כחלון, וליו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה ושרת המשפטים, חה"כ איילת שקד, בדרישה למחויבות מוחלטת של הממשלה, הכנסת וכל רשויות המדינה שלא להוסיף חוקים או רגולציה שיעמיסו או יפגעו במגזר העסקי במשך תקופה של שנתיים לפחות, מלבד מקרים יוצאים מן הכלל בעלי חשיבות לאומית.
במכתבו ציין לין כי המוטיבציה של יזמים ומעסיקים לפתח ולבנות עסקים נפגעה קשות כתוצאה ישירה מהתהליך המתמשך של חקיקה ורגולציה מכבידה, המועמסת ישירות על גב המגזר העיסקי. לדבריו, ייתכן כי לחלק מההכבדות יש הצדקה בראיית התכלית של המהלך עצמו, אבל חסרה ראייה כוללת של ההשפעה השלילית המצטברת על המגזר העסקי.
לין אף מנה את עיקר ההכבדות שהוטלו על המגזר העסקי משנת 2000 ועד היום בתחומים השונים:
- חוקי העבודה: כ-190 תיקוני חקיקה, חקיקה חדשה ותיקוני תקנות בתחום דיני העבודה. כולם מוסיפים נטל כספי על המגזר העסקי ופוגעים בזכויות יסוד של מעסיקים. באף אחד מהחידושים כמעט לא מצוינים זכויות המעסיק או חובות העובד.
- חוקי הגנת הסביבה: 3 חוקים חדשים שמתווספים לחוקים קיימים (חוק הפיקדון על מיכלי משקה וחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור): החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות, חוק להסדרת הטיפול באריזות, חוק לסילוק ומחזור צמיגים.
חוקים אלו נועדו להגן על הסביבה, אולם הם מעבירים את עיקר הנטל למגזר העסקי, גם כאשר אותם עסקים משרתים מטרה חברתית חיונית וראויה (כמו ייבוא תרופות) וגם כשהמוצרים שאותם מעוניינים למחזר כלל לא נמצאים בחזקת אותם עסקים.
- חקיקה צרכנית: עשרות תיקונים בחוק הגנת הצרכן ובהם: חובת גילוי מדיניות, תווי קנייה, מתן שירות טלפוני חינם.
חקיקה אשר הפכה את ישראל למדינה היחידה בעולם שמחייבת החזרת מוצר בחקיקה, גם אם אינו פגום, לא נעשתה הטעייה, והצרכן בחר בו מתוך בחירה חופשית. התקנות החדשות מפרות את האיזון ביחסי מסחר תקינים ומעודדות צרכנות לא אחראית וחיכוך מתמיד בין בית העסק לבין הצרכן.
- חובות דיווח מקוון: מסת דיווחים חדשים כמו דיווח מקוון על כל עסקת מע"מ, דיווח מקוון למס הכנסה בנוסף לדיווח הידני, חובת דיווחים שנתיים לביטוח הלאומי, שורת דיווחים לאגף שוק ההון ועוד.
- יצירת עבירות פליליות: זמן רב מוקדש היום על ידי המעסיק כדי להימנע מלעמוד בפני אימת הדין הפלילי. מבדיקה עולה, כי כבר היום מופיעות בספרי החוקים למעלה מ-1,000 עבירות פליליות:
- בחוקי הגנת הסביבה - לא פחות מ-785 עבירות פליליות
- בדיני העבודה - לא פחות מ-200 עבירות פליליות
- בחוקי הגנת הצרכן – לא פחות מ-62 עבירות פליליות
- בשוק ההון – מספר רב של עבירות פליליות
- רגולציה: שפע רגולטורי והקמת רשויות מדינה חדשות בתוך משרדי ממשלה קיימים, שמבקשות להצדיק את הקמתן ומוסיפות עוד רגולציה, צווים, נהלים, תקנות וחקיקה. זאת בנוסף לרגולציה קיימת ובלתי פוסקת.
- ייקור דרמטי של עלויות ההעסקה: תוספת עלויות ישירה כתוצאה משיפור הפקדות המעסיק לזכויות העובדים בתוכניות החיסכון והפנסיה. בנוסף, הוטלו על המעסיקים עלויות ישירות נוספות במסגרת הפרדת השיווק מהתפעול הפנסיוני, הוספת ימי חופשה, הוספת חופשת אבהות, שעת הנקה ועוד.
לין סיכם את פנייתו לשרים ואמר כי בשום מקום, לא במשרד האוצר ולא בבנק ישראל או בגורם מחקרי אחר נעשתה עבודה, ממנה ניתן להעריך מה היא תוספת העלות המצטברת למגזר העסקי כתוצאה מהכבדות אלה ומהו זמן הניהול שנדרש היום מהעסק כדי לעמוד בכל שורת ההכבדות. "דומני, שקשה מאוד לעצב מדיניות כלכלית נכונה, תוך התעלמות מההשפעות ומההשלכות של הדרישות שנוספו מהמגזר העסקי מאז תחילת המאה".
