כיצד הגענו למצב בו ישראל מוגדרת כמקום שקשה לעשות בו עסקים?
בחודש ינואר האחרון קבע דו"ח של ה-OECD כי ישראל היא מקום שקשה לעשות בו עסקים. הייתה זו עוד גושפנקא למה שבמגזר העסקי מרגישים היטב וצועקים כבר תקופה ארוכה – ישראל הפכה לארץ אוכלת עסקיה
הגזמנו הגזמה פראית בכמות החקיקה והרגולציה, המושתת על כתפיו של המגזר העסקי. במקום לעודד תחרות בריאה בין עסקים, ישראל נגררת לתחרות של חקיקה בין חברי הכנסת והשרים. כל רגולטור נצמד לחלקת אלוהים הקטנה שלו וסבור שהתחום עליו הוא אחראי הוא החשוב ביותר. מכאן הדרך להנחיות והוראות בלתי פוסקות היא קצרה מאוד. טבעת החנק הרגולטורית והחקיקתית סביב צווארו של המגזר העסקי מעולם לא הייתה הדוקה יותר.
אי אפשר חליט להתנגד להצעת החוק, מרבית הסיכויים, שהחוק לא יעבור. לעומת זאת, אישור של ועדת השרים מגדיל מאוד את הסיכוי שאותה הצעת חוק תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
על כן, בדקנו, מה עבר את המסננת של ועדת השרים הנוכחית בכל הקשור למגזר העסקי, מאז כינונה של הממשלה הנוכחית, ה-34 במספר. על מנת למנוע גלגול אחריות לעבר ממשלות קודמות, רצינו לבחון מה האחריות הישירה של ועדת השרים הנוכחית. מה מבחינת הממשלה יכול לעבור ולהפוך לחוק מדינה.
מהבדיקה שערכנו עולה, כי בתקופה של 14 חודשים, ממאי 2015 ועד יולי 2016 (עד פתיחת מושב החורף האחרון של הכנסת) אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה לא פחות מ-50 הצעות חוק. שיש בהן הכבדה נוספת על המגזר העסקי. לזכותה של וועדת השרים ייאמר, שגם בלמה לא מעט הצעות חוק שהיה בהן כדי להכביד על הגזר העסקי, ועדיין מדובר בכמות משמעותית שעברה.
אפשר כמובן לדבר על כל הצעת חוק בפני עצמה ולהלין, לדוגמא, על הפיקציה שבה מאפשרים לאב חופשת לידה על חשבון מחלה, למרות שהוא לא חולה כלל. אפשר לשאול מדוע, לא הושתה לפחות חלק מהעלות על הביטוח הלאומי. אפשר לעסוק בהצעת החוק לקיצור שבוע העבודה, במסגרתה הוחלט להוסיף עוד שישה ימי שבתון בשנה, על חשבון המעסיק, מבלי לטפל טיפול כולל בשעות העבודה. אלא שדיון כזה יעסוק במיקרו ולא במאקרו ולכן יחטיא את המטרה.
לעניות דעתנו, הבעיה המרכזית היא בדיוק זו - היעדר ראייה מערכתית כוללת בנוגע לעומס המוטל על המגזר העסקי. איש ממקבלי ההחלטות אינו בודק, טרם מאשרים עוד החלטה, שיש בה כדי לפגוע במגזר העסקי, מה כבר יש לנו היום, והאם מוצדק לאשר עוד פגיעה בזכויות המגזר העסקי. איש מהם גם אינו בוחן האם המגזר העסקי בכלל מסוגל לשאת את התוספות הללו, כמו גם מה זמן הניהול הנדרש כדי לעמוד בכל הרגולציה. כך קורה, שבמקום לעשות כאן עסקים, עסוקים במילוי הוראות והנחיות ללא סוף. וזאת, מבלי להזכיר כלל את הביורוקרטיה, ששווה דיון נפרד.
ועדת השרים לענייני חקיקה, כמבוגר האחראי, אמורה לסנן ולנכש את הצעות החוק שאולי תופסות כותרות בכלי התקשורת, אבל לא ממש תורמות למשק. מבחינת הליך קבלת החלטות טוב תעשה אם תפעל במסגרת הנחיות RIA – הערכת השפעות רגולציה חדשה - לפני קבלת כל החלטה המכבידה על המגזר העסקי. שיטה זו, הנהוגה ומוכרת במדינות ה-OECD ושנעשית היום במסגרת פיילוט במשרדי ממשלה שונים, מבקשת לבחון האם בכלל יש צורך בהתערבות, מה החלופות הקיימות ומה העלויות שהן מטילות על המשק. זאת במסגרת שיח עם בעלי העניין והערכת התועלת הצפויה מהרגולציה.
קל להתאהב בהצעת חוק ספציפית ולראות את התועלות שבה. קשה יותר לעבוד מערכתית ולבחון מה כבר יש והאם התוספת באמת נחוצה והאם ניתן לעמוד בעלויותיה.
עלינו להתנתק מהמחשבה שהמגזר העסקי הוא אוסף של טייקונים, שמרוויחים הרבה מאוד כסף, ולהפנים שבישראל כ-530 אלף עסקים, מתוכם כ-410 אלף עסקים זעירים, קטנים ובינוניים, שרמת הפדיון אינה עולה על 1 מיליון ₪ בשנה. רק כך נבין שכל דבר חקיקה או רגולציה חדש הוא בעל השפעה קרדינאלית קודם כל על העסקים הקטנים ביותר. עבור בעל המעדנייה, בעל המכבסה, ואפילו בעל חנות הציוד המשרדי ושאר העסקים הקטנים והבינוניים, מנוע הצמיחה של המשק, כל גזירה חדשה יכולה להיות אותו קש ששובר את גב הגמל.
בדיוק אותו הבדל קטן, אך מכריע, בין התפרנסות בכבוד ויכולת להמשיך לפתח את העסק, לבין קבלת החלטה לסגור את העסק ולפטר את העובדים. כשחוצים את קו הגבול והאיזון הנכון, אין פלא שעשרות אלפי עסקים נסגרים בישראל מדי שנה. זה סוג של אסון חברתי והכתובת מרוחה באותיות של קידוש לבנה על הקיר.
שרת המשפטים, חה"כ איילת שקד, העומדת בראש ועדת השרים לענייני חקיקה, מבינה היטב את הסכנות הטמונות בצונאמי החקיקה והרגולציה, ששוטף את ישראל ומכלה בה הרבה מאוד חלקות טובות. היא גם מתבטאת לא אחת בדאגה נוכח קריסת המגזר העסקי, תוצאה ישירה של חקיקה עודפת ומוגזמת, שגם היא מכירה בהם. עכשיו נותר רק לוודא כיצד מתרגמים את המילים למעשים, כך ששומר הסף יצופף את המסננת בצורה הרבה יותר הדוקה.
אם נצליח לבלום את תאוות החקיקה והרגולציה, ישראל תהפוך למקום שנעים לעשות בו עסקים.
