בין הפקקים לפיג'מה: יתרונות וחסרונות העבודה מהבית

גשם ראשון, והרמזור חדל מלפעול; העומס בכביש מצטבר, המנוע שורף דלק ומזהם את האוויר, הזמן מתבטל לריק ואתה שואל את עצמך למה לא נשארתי לעבוד היום מהבית? הרי גם בבית יש טלפון, מחשב, מדפסת ואינטרנט, מסמכים שיתופיים בענן ושירותי וידאופון  - אפשר לעבוד; אין צורך בגילוח, אפשר לעבוד גם בג'ינס או בפיג'מה.

לעבודה מהבית יתרונות רבים, ובפרט לחתכי אוכלוסייה כגון הורים המטופלים בילדים או בעלי מגבלות בריאותיות, תוך תרומה להפחתת הגודש בכבישים וזיהום האוויר.

ואכן, עולם העבודה בישראל צועד בכיוון הזה כבר יותר מ- 20 שנה. בתחומים רבים ההגעה הפיסית של לקוח ל"בית העסק" כמעט ונעלמה, למשל בשירותי הבנקאות, הביטוח או התיירות, השירות הפרונטאלי הולך ומצטמצם. כך גם השירות, הרכש וההתנהלות העסקית בתחומים רבים אחרים מתבצעים בשיעור הולך וגובר מאמצעים מקוונים הודות להתפתחות הטכנולוגיה; מלבד היתרונות עבור העובדים ועבור הצרכנים, עבודה מרחוק גם מסייעת למעסיקים להפחית עלויות שכירות, תשלומי ארנונה, חשמל ואחזקה.

מדוע אם כן, מאות אלפי ישראלים ממשיכים להשתרך בפקקים? ומדוע עסקים רבים ממשיכים לשלם עלויות עתק על משרדים ואחזקתם? הרי תיאורטית ניתן היה להעביר את רוב העבודה לאמצעים מקוונים.

הסיבה לכך היא שגם לעבודה מרחוק יש חסרונות משמעותיים, הן מצד העובד והן מצד המעסיק.  גם למעסיק או מנהל טולרנטי יש קושי רב בפיקוח ובבקרה על פעילותם של עובדים שלא נמצאים בקרבת מקום. יכולים להיות אמצעי בקרה טכנולוגיים חדישים אולם הם לא מושלמים.  

כמו כן, היעדר נוכחות פיסית עלול לפגוע ביעילות ובתהליכי קבלת החלטות, גיבוש עמדות או הגדרת משימות לאנשי הצוות. על אף הקדמה והטכנולוגיה, במקרים רבים מפגש קצר בנוכחות פיסית יעיל בהרבה מאינספור אמצעים מקוונים, משוכללים ככל שיהיו. יתרה מכך, לעצם ההגעה של עובדים למקום העבודה, להחלפת חוויות אישיות, למגע בין עובדים מתחומים שונים יש ערך שאינו כמית אך תורם לגיבוש ולהפריה מקצועית.

מצד העובדים, ישנם רבים שיטענו כי הקושי הרב ביותר בעבודה מהבית הוא דווקא לעובד עצמו; יש צורך ברמת משמעת עצמית גבוהה ביותר שכן הבית עמוס בפיתויים לביצוע פעילויות אחרות כגון: סידורים, ניקיונות, קניות, טלוויזיה וכדומה, העלולים להקשות על ריכוז בעבודה והקצאת זמן הולם לעבודה. מעטים העובדים המסוגלים לבצע הפרדה מוחלטת בין העבודה לבין הבית ולעמוד ביעדים ובמשימות המקצועיות למרות הסחות הדעת.

יש שיגידו גם שרצף ממושך מדי של שעות עבודה מהבית והיעדר הצורך לקום ולצאת לעבודה, עלול לשבש את סדר החיים תוך פריצת הגבול שבין עבודה ובית, יום ולילה או בין שבת וחג. החשים כך וודאי ידגישו כי יש בשיטת עבודה זו סיכון להזנחה עצמית ואף גרוע מכך.

אין ברירה אלא למצוא את שביל הזהב בין האופציות שהטכנולוגיה מאפשרת לנו, לבין הצרכים הניהוליים והאנושיים.  יש ליצור תמהיל המותאם ותפור ספציפית לכל מקום עבודה, לכל תחום ולכל עובד. לדוגמה, ניתן לאפשר לעובדים שנוכחותם הפיסית אינה הכרחית לעבוד חלק מהשבוע מהבית. פחות פקקים – אך גם לא יותר מדי 'פיג'מה'.

מבחינה משפטית כיום, חוקי העבודה אינם מותאמים להעסקה מרחוק או מהבית. עובדה זו מקשה מאוד על הנכונות והיכולת של מעסיקים להעסקה כזו. הסיבה לקושי נעוצה בעיקר במרכזיות שיש ל"שעות העבודה" בחוקי המגן, ובעיקר בחוק שכר מינימום, בחוק הגנת השכר ובחוק שעות עבודה ומנוחה. כל עוד אלה לא יותאמו למסגרות העסקה מרחוק, לא צפוי שינוי משמעותי בעניין.

במסגרת החוק הנהוג כיום חלה על המעסיק חובת רישום שעות עבודה ברמה היומית. כלומר, ככל שמדובר בהעסקה מרחוק, מילוי חובה זו מתאפשר בעיקר הודות לדיווח של העובד  ולמידת האמון שרוחש המעסיק  שהדיווח אכן משקף את שעות העבודה בפועל. ברור לכל שבהעדר "שעון נוכחות", האמצעים הטכנולוגים החלופיים לרישום שעות מהבית, אין בהם עדיין אפשרות מעשית לפקח בפועל על שעות העבודה בבית ולכן אין באפשרות המעסיק לוודא כי מה שדווח לו אכן התקיים בפועל.

בנוסף, בחינת תשלום השכר: האם שולם שכר מינימום אם לאו, האם העובד עבד שעות נוספות אם לאו וכמה, והאם שולם לו הגמול בגינן? גם בדיקות אלה תלויות ומבוססות על רישום שעות העבודה והן נערכות  גם אם על פי הסכם העבודה תשלום השכר לעובד הוא לפי כמות תוצרת (קבלני) ולא על בסיס זמן העבודה.

לפיכך, וכל עוד ההסדרים הקיימים בחוק בנוגע לחישוב השכר ורישום השעות יישארו על כנם, כאשר השכר המשולם לעובד הוא תלוי זמן והשעות המדווחות, הסדרים אלה ימשיכו להוות מכשול להעסקה מהבית. התלות המוחלטת של המעסיק כיום בדיווח של העובד, ללא שום יכולת שליטה או בקרה על כך, הוא מצב שמעסיקים רבים עדיין אינם ששים להימצא בו. קביעת בסיס אחר לתשלום שכר, שאינו תלוי זמן, וביטול חובת דיווח מהבית או קביעת הסדר אחר לרישום שעות מהבית, עשויים לנטרל מכשולים אלה.

לסיכום, לעבודה מרחוק ולעבודה מהבית בפרט, יש מעלות רבות, הן מצד המעסיק והן מצד העובד. אולם יש גם חסרונות וקשיים תפעוליים, ניהוליים ואנושיים שאין להקל בהם ראש. בצד המשפטי ראוי לקדם את החקיקה ואת ההסדרה בתחום דיני העבודה, כך שתתאמנה להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות באופן ההעסקה וניהול העובדים, ותאפשרנה לעובדים ולמעסיקים גם יחד לנצל את הפוטנציאל הגלום בעבודה מרחוק ומהבית.

 מאמר דומה פורסם ב- YNET ביום 16.11.16

הכותבים :

עומר סלע, כלכלן, מנהל תחום ענפי באיגוד לשכות המסחר

עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה באיגוד לשכות המסחר