האתגרים המרכזיים בענף התחבורה המשפיעים ישירות על הציבור

בצד ההתפעלות והציפיות לפריצות דרך טכנולוגיות בכל הקשור לרכבים, כדאי שנשוב לקרקע המציאות ונעסוק ב-3 אתגרים מרכזיים, החשובים כאן ועכשיו לכלל הציבור בישראל, ובמסגרת זו נבחן האם ממשלת ישראל אכן עושה מה שאפשר וצריך לעשות, בהתמודדות עם אתגרים אלה.

האתגר הראשון: הצפיפות בכבישים. מספר כלי הרכב בכבישי ישראל גדל בקצב גבוה יותר מנפח הכבישים שאמור להכילם. עומס התנועה הולך וגובר, והזמן הנדרש כדי להגיע מהבית למקום העבודה מתארך. פתרונות אמת מחייבים תקציבים רבים, תכנון הנדסי ברמה גבוהה וכושר ביצוע גבוה. אין להמעיט בתנופת ההשקעות של שר התחבורה, חה"כ ישראל כץ, עד כה, אך חייבים לבחון מחדש וביסודיות האם המשאבים המושקעים כיום הם בפרופורציה לבעיות הקיימות, שתעשנה במרוצת הזמן לכבדות יותר.

האתגר השני: חיי אדם. בשנה לאחר שסיימתי את תפקידי כיו"ר הרשות לבטיחות בדרכים מספר ההורגים עמד על כ-280. כיום, מספר ההרוגים הרבה מעבר ל-300 הרוגים בשנה. המאבק בתאונות הדרכים נחלש. אין כל פריצת דרך משמעותית בתחום אכיפת החוק. תפיסת העבודה של המשטרה נותרה מיושנת. ניתן לשנות הרבה גם ללא תוספת תקציבית, דרך שינוי בתפיסת העבודה והיערכות נכונה של גורמי האכיפה. כשמדובר בהצלת חייהם של מאות, המסקנה היא שאין הממשלה עושה די לצמצם את הקטל בדרכים.

האתגר השלישי: מיסוי. המיסוי על רכישה ואחזקת רכבים הוא חלק מרכזי בהכנסות המדינה, כ-40 מיליארד ₪ בשנה. כלי הרכב הפרטי הכרחי לתפקודה של כל משפחה בישראל ואין מקום להגביל את השימוש בו. אילו התחבורה הציבורית הייתה מהווה תחליף אמיתי, השימוש ברכב הפרטי היה פוחת. מיסוי על רכבים בישראל הוא אחת העוולות הבולטות ביותר ביחסים שבין האזרח למדינה. הוא מצמצם את משאבי התא המשפחתי שיכולים היו להיות מופנים למזון, לחינוך ולהעשרה תרבותית טובים יותר, שישפרו את  עתידו של הדור הצעיר.    

מאמר דומה פורסם בגלובס 19.12.16