פתיחת בדיקות התקן בייבוא לתחרות - הפעם זה חייב להצליח
על פי דרישות "צו יבוא חופשי" עבור מוצרים רבים המיובאים לארץ היבואנים שלהם נדרשים להמציא אישורי תקן ממכון התקנים הישראלי לצורך שחרורם מרשות המכס בארץ. נושא החיוב באישורי תקן בייבוא ממכון התקנים הישראלי בלבד, כגוף מונופוליסטי, נדון פעמים רבות במסגרות שונות במטרה לבטל את המונופול אך ללא התקדמות משמעותית בתחום זה.
להלן ציטוט מדברי ראש מכון התקנים הישראלי, כפי שנכתבו על ידו בכתב עת של מכון התקנים הישראלי מת"י מס' 79, ליובל - 50 של המכון:
"ניתן לומר כי בשנה האחרונה חל ערעור בעמדתו של המכון, כאשר משרד האוצר העדיף להתעלם ממעמדו של המכון כגוף ניטרלי, בעל מחויבות לאינטרסים כלל-לאומיים, ולראות בתקינה גורם הגנה בלתי מכסי המשמש כבלם לחשיפת המשק בפני יבוא.
לאור התחושה באוצר כי חשיפה מלאה של המשק תשמש כגורם אנטי אינפלציוני נעשה ניסיון לערער את יסודות התקינה ולשמוט את הבסיס הכלכלי מתחתיה. אולם מדיניות זו של האוצר נתקלה בחזית התנגדות, שבה חברו זה אל זה התעשייה, נציגי הצרכנים ומכון התקנים, כאשר מוביל את המאבק שר התעשייה והמסחר, מר מיכה חריש. "לובינג" ציבורי, שכלל הופעות בפני ועדות כנסת וישיבות ממשלה, החל בפעולתו ואני ועמיתי ממכון התקנים השתתפנו בשנה האחרונה בשתי ישיבות ממשלה כדי להציג את עמדת המכון המבטאת את האינטרס הלאומי. לשמחתנו, קיבלה הממשלה בשלב זה את העמדה שאין לחשוף את הצרכנים הישראליים להצפה בלתי מבוקרת של סחורות המסכנות את שלומם, בריאותם ורווחתם."
הדברים הנ"ל נכתבו בשנת 1995 על ידי ראש מכון התקנים דאז, עמוס ברקוביץ.
מאז נעשו מספר ניסיונות לפתיחת בדיקות התקן ביבוא לתחרות, אך בינתיים ללא הצלחה מרובה.
חוק ההסדרים במשק, הזדמנות חדשה לפתיחת בדיקות התקן ביבוא לתחרות
בהצעת חוק ההסדרים במשק - 2016 נקבע, בין היתר, בפרק הדן בהגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא כי יש לתקן את חוק התקנים ופקודת היבוא והיצוא על מנת לקדם את התחרות בבדיקות ההתאמה לתקן של מוצרים מיובאים, בהתאם לעקרונות אלה:
- מעבדות פרטיות יהיו רשאיות לבצע בדיקות התאמה לתקן של מוצרים מיובאים לאחר הסמכתן על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות או גוף בין-לאומי החבר בארגון הבין-לאומי להסמכת מעבדות ILAC, וכן אישור מהממונה על התקינה.
- מעבדות מוסמכות ומאושרות כאמור בסעיף 1 יוכלו לספק אישורי התאמה לתקן, הן בעת בדיקת דגם והן בעת בדיקות משלוחים הנדרשות לשם שחרור סחורות מהמכס.
עוד נקבע, בין היתר, כי הממונה על התקינה יקבע את אופן הבדיקות הנדרשות מיבואנים, תדירות הבדיקות ועוד, לרבות מסלולים להחמרה או הקלה במשטר הבדיקות על יבואנים. הממונה גם יקבע את הנוהלים לבדיקת הצהרות יבואנים, לקיחת ערבויות מיבואנים, טיפול בתלונות של יבואנים או של מעבדות פרטיות.
לסיכום הדברים, ציטוט נוסף עם הסברים, הפעם מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק - 2016, לגבי ההשלכות על התפתחות המשק כתוצאה מהסרת חסמי תקינה בייבוא:
"הכשלים הקיימים במכון התקנים מהווים חסם יבוא משמעותי המונע את הגברת התחרות, בין היתר מצד יבואנים קטנים ובינוניים שנדחקים החוצה מן השוק בשל עלויות בירוקרטיות, עלויות אלה מושתות על הצרכן ותורמים בצורה ישירה ועקיפה ליוקר המחיה במשק. פתיחת שוק בדיקות הטובין לתקן החל עליו, צפויות להביא לחיסכון משקי של כחצי מיליארד ₪. זאת ללא כימות התועלת הצפוייה ליצוא הישראלי, שמושפע אף הוא ממשטר בדיקות הייבוא הנהוג בארץ, בשל ההדדיות מול מדינות היעד".
במכון התקנים הישראלי נערכים, גם הפעם, לחסום את כוונת חשיפת בדיקות התקן ביבוא לתחרות.
יש לקוות שהפעם פתיחת בדיקות התקן בייבוא לתחרות תצליח ומוצרים שנבדקו פעם אחת על ידי גוף מוסמך ומאושר ועמדו בדרישות תקינה בינלאומית, יוכלו להיכנס ולהיות משווקים בכל מדינה בעולם, כולל מדינת ישראל, עם אותם אישורי בדיקה וללא צורך בבדיקות תקן נוספות.
